החינוך הטוב בעולם – פינלנד

אתמול הייתה תוכנית בערוץ 10 "המקור" שהציגה את מערכת החינוך בפינלנד ואיך היא מצליחה והגיעה למקום הראשון בהישגים בעולם.

מדינת פינלנד הייתה בתחילת שנות ה- 90 עם חינוך בינוני ועכשיו היא הפכה להיות עם החינוך הטוב בעולם. שינוי זה מראה שזה אפשרי ולא צריך כוחות ענקיים כדי להגיע למצב זה.

בפינלנד הילדים לא לומדים את כל הנושאים הנלמדים בעולם אלא, בצורה יותר מצומצמת ואחרי שהילד מסיים את חטיבת הביניים הוא יכול לבחור אם ללכת לתיכון מקצועי או עיוני והאתגר הכי גדול פה הוא ש"אין מבחנים".

בזמן הסתכלותי על התוכנית, ניתן לראות את הצורה בה המורה מלמדת ומעבירה שיעור, אם יש ילד המתקשה קצת בנושא הנלמד, המורה עוזבת את כל הכיתה ומקדישה לו זמן והסבר עד שהוא יבין ולא ישנן . בנוסף מה שמשך את תשומת ליבי זה שאיך תלמידים מלמדים תלמידים אחרים כל תלמיד יושב עם תלמיד אחר ומלמד אותו על כל מיני תוכנות, משחקים וכדומה.

בנוסף לכך מה שמוביל לחינוך הטוב ביותר זה שאין הרבה תלמידים בכיתה ובכל כיתה יש לפחות שתי מורות היכולות להשתלט על המספר הקטן של התלמידים וליישר קו בין כולם, במילים אחרות המורה לא ממשיכה בשיעור עד שכולם מבינים את הנושא ולא כמו בישראל שהמורה נותנת את תשומת הלב רק לתלמידים החכמים והחזקים.

זו נקודה מאוד חשובה לדעתי, כי המורה הוא גורם מאוד חשוב להצלחה של כל תלמיד וכי תשומת הלב נותנת תחושת הצלחה לתלמיד ונותנת לו בנוסף מוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתקדם הלאה.

התלמידים הפינים הם מתחרים עם עצמם ולא מתחרים עם אחרים, זה גורם נוסף הנותן לתלמיד את המוטיבציה להצליח מכיוון שהמורה מאמין באמון בינו לבין התלמיד, שזב פן מאוד חשוב בחינוך הפיני. ה"אמון" משחק תפקיד גדול מאוד בין מנהל בית ספר למורה, בין תלמיד למורה ובין הורה לתלמיד וגם הורה למורה.

והשאלה שנשאלת בסוף התוכנית היא: הפינים הם עם הומוגני יחסית, פערי שכר קטנים, חברה צנועה. ואליו אנחנו החברה עם הפערים הכי גדולים בעולם המערבי, עם אוכלוסיות חרדיות וערביות, שמתקשות להשיג ציונים טובים במבחנים בינלאומיים. נשאלת השאלה: זה יכול לעבוד גם אצלנו?

לפי דעתי זה כן יכול לעבוד גם בישראל למרות כל ההטרוגניות הנמצאת בה, בכל חברה ואוכלוסייה יש תמיד את אלו שכן מצליחים יותר ואלו שפחות מצליחים. אם יהיה חינוך שווה לכולם ולא תהיה הפרדה בין אוכלוסיות וההשקעה תהיה גם שווה, אנחנו כן נצליח להתקדם ולהיות בראש הטבלה בהישגים.  למרות שיש את הפערים בין האוכלוסיות הקטנות, אני חושבת שאם מערכת החינוך תתייחס שווה לכולם ותשקיע במורים כמו שצריך ותתייחס לכל חברה ואוכלוסייה בנפרד אנחנו נצליח ובמלוא המילה.

הטכנולוגיה ומה טמון בה!

במסרת הקורס של "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים ממוחשבים" של פרופ' מיקי רונן, הציגה  לפנינו מחולל המציג מידע או שואל שאלות דרך ברקוד הניתן להשתמש בו רק בסמארטפון (אנדרויד או אייפון), על ידי האפליקצייה הנקראת I – Nigma  .

למרות שהטכנולוגיה כבר נכנסה לעידן שלנו, לא כולם מכירים את הברקודים ובטח שזה מוזר בפניהם כמו שהיה לי מוזר בפעם הראשונה. לפי השפה העברית, ברקוד הוא קוד המצויר ובנוי בדרך כלל מקווים ובאמצעות עינית מתאימה או קורא ברקודים ניתן לקרוא את התוכן הטמון בו.

הברקוד הראשון פותח ע"י חברת IBM בשנת 1971 ופותחה למטרת קריאה אוטומטית של תווית מוצר וייעול עבודה במצבים של צורך לביצוע מספר קריאות.

בשיעור של מיקי, היא שאלה את כל מי שיש לו סמארטפון שיוריד את אפליקציה זו , שלאחר מכן היא שמה כל מיני ברקודים בתוך הכיתה ונתנה לנו להתנסות והתחרות מי שמסיים ראשון ויודע את כל התשובות של השאלות בתוך כל ברקוד הוא הזוכה.

בתורי כאחת שהתנסתה במשחק זה, היה לי כיף ונחמד להתחרות עם אחרים במשחק זה עם מגבלת הזמן כדי לזכות וזה מה שמראה שבתוך מסגרת החינוך ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו ולהיעזר בה ולתת לתלמידים לשחק במשחקים אלו שדרכם ילמדו נושא מסויים.

ניתן לשלב ברקודים אלו על קיר כל משתמש בפייסבוק, ולשלב תמונה על הקיר. ובנוסף לכך ניתן לשלב את הברקודים  באתרי אינטרנט- שילוב הברקוד באתרי אינטרנט וברחבי הרשת כאשר העברת הברקוד במכשיר הנייד תאפשר שמירה של הקישור או פתיחתו בצורה מהירה במכשיר הסלולארי.

לכן בעידן הטכנולוגיה ניתן ליצור קשר מיידי בין העולם הפיזי לבין העולם הדיגיטלי ללא צורך בהעתקה ובהקלדה של תוכן כלשהו או קישור אינטרנט כלשהו, אלא דרך ברקודים אלו ואמצעים אחרים.

סטנדרטים והדילמות במערכת החינוך

 עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה

מאמר זה חושף את מקורות הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות.

הוא מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמערכת החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וטוען כי מדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.

אם בעבר החינוך היה מיועד לאליטא של החברה ולא לכלל האוכלוסייה , הרי שלא כן בעידן המודרני. הרחבת החינוך עוררה דילמות חדשות שהיה צורך להתיחס אליהן –

איך לספק חינוך איכותי , קיום חברה שוויונית, תמיכה בהפרדה גזעית, הזרמת תקציבים בעידן של התרחבות ההשכלה, (הכוונה בהתרחבות ההשכלה לכך שההשכלה הפכה להיות נחלת ההמון ולא רק המיעוט –האיליטא). מהפכה זו של חינוך שוויוני לכולם עשתה שינוי גדול מאוד ונתנה הזדמנות לכל ילדים ממצבים סוציואקונומיים שונים מהנמוך ביותר להכי גבוה להגיד למערכת החינוך וללמוד באותה צורה של אחרים. מאז, ההישגים הלימודיים ירדו גם בישראל וארה"ב ובנוסף באוסטרליה. לאחר מכן המדינות התחילו לחפש דרכים כדי להעלות את ההישגים הלימודיים , שמתוך דרכים אלו הציעו שיהיו 3 מקצועות ליבה המשותפים לכולם ויראו שבתי הספר מכינים את התלמידים לתפקוד המיטבי בחברה ובנוסף לכך מיסדו תהליכי הערכה ומדידה שדרכם טענו שזה יגרום לשיפור בחינוך. אך השאלה שנשאלת פה היא האם באמת הערכות ומדידות אלו יגרמו לשיפור בחינוך או שהם רק יעשו יותר גרוע? לפי דעתי למרות שאני עדיין לא בתחום, שמדידות אלו השוויוניות ביו כולם יפגעו בקבוצות החלשות יותר לעומת הקבוצות החזקות. לאורך כל השנים עד עכשיו יש את הוויכוחים בכך שלא ניתן להרחיב ולהנגיש את ההשכלה לכלל האוכלוסייה ובה בעת לשמור על רמתה ואיכותה. לכן הקונפליקט בין מצוינות לבין איכות והנגשה ניתן לפתרון עי גשר הסטנדרטים.

איכות החינוך נשענת על תחרות בין בתי ספר, בין תלמידים. תחרות מוציאה את המיטב מן האדם.     

   תחרות מובילה לעבודה קשה ולמצוינות. לכן צריך לתת הזדמנות לכל ילד בנפרד בלי לכוון אותו מה לעשות ולמדוד
 אותו לפי מדידות שוות לכולם, אלא לפי יכולת כל אחד בנפרד ובנוסף לא ניתן למדוד את המורה או מחנך הכיתה לפי ההישגים של תלמידיו במבחנים אלא לראות את התקדמות הילד משלב לשלב ולעקוב אחריו ולא למדוד אותו לפי ציון ובנוסף את המורה שהוא הכי הרבה משקיע ועובד קשה ובסוף מעריכים אותו לפי ציוני הילדים היכולים להיות שונים מכיוון שהיכולות של כל אחד ואחר הם שונות.

ניתןח משחק ממוחשב

בקורס שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים של פרופ' מיקי רונן התבקשנו לנתח משחק לימודי הנקרא ג'אנק על פי הטקסונומיה של מלון Lepper, M. R. &. Malone, T. W.(1987). הוא דיבר על המוטיבציה הפנימית ויעילות לימודית והשגת המטרות במשחקים.

מניתוח של המשחק ג'אנק נעשה שימוש במוטיבציה האישית והבין אישית של מלון. הוא דיבר על 4 חלקים מרכזיים בטקסונומיה שלו: החלק הראשון זה האתגר, אם אין אתגר לא ירצו להישאר התלמידים- זה נעשה בדרך של שמירת רמת הקושי של המשתמש. חלק זה מורכב מכל מיני חלקים: 1. המטרות ,שהן צריכות להיות ברורות וקבועות – וזה כן נמצא בניתוח המשחק כך שהלומד מבין מה עליו לעשות ובנוסף יש פרופסור שכל כמה דקות הוא מופיע ונותן הוראות. 2. תוצאות אי ודאיות, שתמיד צריך לשמור על שינוי וצריך תמיד לתת חיזוק של הדימוי העצמי – 70% הצלחה כדי ליצור תחושת הצלחה שזה בא על ידי ביטוי דרך דרגת קושי משתנה. במשחק הג'אנק אין דרגות קושי, צריך להסתובב במפה כדי להגיע למעבדה ובנוסף גם קיימת אקראיות במשחק שהתכנים משלבים באופן ספונטני ואינם גורמים להצלחה להיות באקראיות.

3. משוב, שהינו עוזר לשפר את הביצועים וצריך להיות ברור בקשר למטרות שזה כן מופיע במשחק הג'אנק אך משוב זה אינו נותן תחושת הצלחה, כי כשעונים על תשובה נכונה מופיעה אות P  וכשעונים תשובה לא נכונה מופיע אות X.

4. סקרנות חושית וקוגניטיבית, יש שימוש באמצעים אורקוליים המסיחים את הדעת מהמטרות הלימודיות של המשחק כמו שהדמות של הפרופסור מופיעה כל כמה זמן ללא צורך ומסיחה את דעתנו.

החלק השני זה השליטה, הגברת תחושת שליטת הלומד על הסביבה. שבה יש את התלות, תגובת המערכת תלויה בפעולות הלומד, שאם כן הוא הצליח הוא צובר נקודות. בחירה, שבה יש אופציות לבחירה לפי הרצון של הלומד אך במשחק הזה אין אופציה זו. עוצמה, תגובה חזקה לפעולת המשתמש כאשר הוא טועה מעל 3 פעמים מוציאים אותו מהמשחק.

החלק השלישי על פי מילון הוא: דמיון פנימי וחיצוני, המסגרת של משחק זה לא ניתן להתאימה על תוכן אחר לכן הדמיון במשחק זה הינו פנימי. היבטים ריגושיים, אוכלוסיית היעד תזדהה עם המשחק הזה ועולם הדמיון. היבטים קוגניטיביים, אנלוגיה וקשרים מספקים עם התכנים הלימודיים כך שיש קשר במשחק לתוכן של איכות הסביבה, ולבסוף משחק זה מספק תחושת הצלחה כאשר כל המטרות כן הושגו.

 קישור למאמר של מלון

קישור למשחק
 

ארגון, שוק וקהילה - תומס ג' סרג'ובני

בקורס סוגיות במדיניות החינוך נחשפנו לקריאת המאמר של תומס ג'סרג'ובני " ארגון שוק וקהילה – האסטרטגיות שינוי: מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר".

על פי המאמר, מציג תומס ג' סרג'ובני שלוש אסטרטגיות המקדמים כיום במטרה לחולל שינוי בבית ספר והן: ארגון, שוק וקהילה. אסטרטגיות אלו מצטיינות בנקודות עוצמה שונות, כך שלטענתו כי אסטרטגיית הקהילה הינה טובה להשגת שינויים עמוקים בליבת הבית ספר ולעומת זאת אסטרטגיית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית ספר. בנוסף, הוא מוסיף כי מרבית השינויים שמתרחשים במבנים ובהסדרים בית - ספריים, מעטים מהם יכולים להיחשב כשינויים עמוקים. במילים אחרות הוא התכוון ששינו עמוק דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה. כך שנופי חשיבה אלו הם המסגרות המחשבתיות המובלעות שבאמצעותן אנו משווים לעצמנו את מציאות החינוך הבית ספרי ואת מקומנו בו. כדי לחולל שינוי בבית ספר זה תלוי בדרך שבה סוכני השינוי מבינים את טבען של הישויות המאורגנות הקרויות בבית ספר ואת טבע האדם עצמו. לכן רוב סוכני השינוי רואים בבית ספר ארגון פורמלי שיש לו מאפיינים ותכונות כמו לארגון פורמלי אחר, כמו במגזר העסקי המשתמש באסטרטגיות של מנהיגות, מוטיבציה, ארגון ונשיאה באחריות ובמגזרים אחרים בחברה. כדי לחולל שינוי זה צריך להשתמש בכל מיני כוחות והן: הכוח הבירוקרטי, אישי, השוק, המקצועי, התרבותי והדמוקרטי. כדי שיתחולל שינוי עמוק על ידי הכוחות שנזכרו , צריך שהאסטרטגיות ישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות שמשפיעות על משתני התיווך הן המקצועיים, תרבותיים ודמוקרטים מכיוון שהם קשורים בקשר הדוק עם משתני התיווך. לעומת זאת הכוחות הבירוקרטים, אישיים והשוק הם כן גורמים לשינוי בבית ספר אך אינם קשורים בקשר הדוק עם משתני התיווך ולא יחוללו שינוי עמוק. בנוסף לכך הוא הוסיף כי פיתוח מורים ומעורבותם בבית ספר משחק תפקיד בשינוי ויכול להשפיע על משתני התיווך המרכזיים. למרות שאני עדיין לא מורה ולא יודעת בדיוק מה הולך בבתי הספר, אך לפי דעתי שלמורה יש תפקיד מאוד גדול לחולל שינוי בבית ספר או כדי להתחיל ולחשוב בשינוי מלכתחילה. כדי שהמורה ישקיע בתלמידים ובבית ספר כמובן הוא רוצה תמורה בשביל זה המתחילה בהערכה של כל מורה ומה הוא עושה בבית ספר וכמה הוא משקיע ומסתיימת בתמורת הכסף שהוא מקבל. כפי מה שהבנתי שבאופק חדש הורידו את שעת שכר המורה מ- 45 ל- 25 והוסיפו להם שעות עבודה נוספות. שינוי זה מוריד את המוטיבציה של המורה להשקיע בכל דבר הקשור בבית ספר , לכן כדי לחולל שינוי צריך שזה יתחיל בהערכת כל מורה ולהתחשב בכל אחד שבא וכן רוצה להתאמץ ולעשות כמה שאפשר כדי להוביל לתוצאות טובות. לכן המורים הם כן משחקים במשחק השינוי אך כל עוד והם מקבלים את מה שהם רוצים לקבל.

כדי להצליח ויחולל שינוי בבית ספר צריך לתפוש אותו כ"קהילה", המבוסס על הנחות אופטימיות, המאמינים כי בנסיבות הנכונות יחליטו המורים את ההחלטות הנכונות. כשנותנים למורים את ההזדמנות והתמיכה הדרושות והקשרים הנחוצים עם עמיתים למקצוע, יחליטו מורים החלטות שישפרו את בית הספר בכל הקשור להוראה ולמידה. הרעיון פה שצריך לשלב תלמידים, הורים ומנהלים ולראות אותם כעמיתים המגדירות בית הספר כקהילה דמוקרטית שתחולל מהפכה בתאוריה ובפרקטיקה של השינוי. לכן לפי דעתי שכדי להגיע  למצב של שינוי ולהחשיב את הבית ספר כקהילתי, צריך שהכל יתחיל ממנהל הבית ספר מכיוון שהוא נחשב לבן אדם בעל העוצמה הגבוהה ביותר כדי לעשות שינוי כלשהו ולאחר מכן יועבר למורים ויהיה לכל מורה את הרצון להמשיך ולעשות שינוי זה ואז ימשיך עם ההורים והתלמידים.  

מקור:
Sergiovanni, T.J.2001. Organizatin, Market and Community as Strategies for change: What Work Best for Deep Changes in Schools. In Hargreaves, A. et al. (Ed).  Intenational Handbook of Educational Change. Pp. 291-315.

שוב חוזרות הרפורמות

במסגרת הלימודים, ניתנה לנו משימה לכל תקופה מסויימת לקרוא על מאמרים אוניברסאליים הקשורים למערכת החינוך, ועד כמה ניתן לשפרה.

השבוע מדובר על מאמרו של לארי קיובן הנקרא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה"

במאמרו של לארי קיובן , הוא מציג את חזרתן של הרפורמות הבית ספריות ודיבר על גישת המורה במרכז. שבגישה זו הם מצפים מהמורה להרצות בפני כל הכיתה ושמים את התלמיד בצד, אך חלו בהמשך שינויים ששמו את הדגש על הילד שהוא במרכז ושבית הספר יהיה ממוקד בילד ולא במורה. אך מה שניתן לראות בבתי הספר של היום, שישנם הרבה מורים לא מוכנים לתת לילד להיות במרכז ולא הולכים לפי תוכנית התקשוב הלאומית שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21 ולהבין שהילדים של היום הם לא מהדור הקודם , הם יותר סקרניים ואקטיביים ואוהבים שינויים.

רפורמה אחרת שהוצגה היא התכנית האקדמית והתכנית המעשית שבה נמצאת הדילמה של הוראת נושאים אקדמיים המשקפים ערכים ליברליים לכל התלמידים להוראת שילוב נושאים טכניים שישקפו עתידים שונים בשוק העבודה. לתלמידים היום יש יכולות שונות אחד מהשני שבכך אין צורך לכפות על כולם ללמוד את אותה תוכנית אקדמית. בשנים הקודמות  תוכנית הלימודים האקדמית הייתה מסורתית ולא לפי היכולות השונות של כל תלמיד, אך כיום זה גם עדיין קיים בחלקי הבתי ספר . בבתי ספר שבהם ישנה הטמעה של תוכנית התקשוב הלאומית ומתאימים את מערכת החינוך לפי המאה ה-21 , הם מתחשבים יותר בתלמיד ונותנים לו את האפשרות להחליט על איזה מקצועות ללכת לפי היכולות שלו, לכן מאוד חשוב למורים ומנהלי בתי ספר תהיה להם מחשבה פרוגרסיבית לפי הדור של היום.

בנוסף לכך, הרפורמה השלישית שדיברו עליה היא ריכוז וביזור של הסמכות, היום רוב בתי הספר מנהלים את עצמם בידם , אך תמיד יש מתח בכך שהאם הבית ספר הוא מנהל את עצמו לפי הדרישות של הסביבה או לפי מה שמערכת החינוך קובעת , לפי אמירתו של קיובן " את המתח המתמיד בין הערכים הטבועים בתפיסות הריכוזיות לבין הערכים הטבועים בתפיסות הביזוריות של ניהול בתי הספר ".  לכן קיובן נותן הסברים לכל שינויים אלו, יש כאלה שבחרו מדיניות לפי המגזר העסקי שהם רואים בו מגזר יעיל לחיקוי הבית ספר ויש כאלה הטוענים כי הן חוזרות משום שקובעי מדיניות משתמשים באנלוגיות היסטוריות גרועות ומסיקים מסקנות שגויות מן העבר  ויש כאלה שנותנים הסבר רציונלי הנשען על שני דימויים: המטוטלת והמחזוריות.

ובסוף יש כאלה שהתייחסו לכך שהסוגיות המופיעות מחדש הן סוגיות ערכיות ופוליטיות, ומפה נובעת הדילמה לבין קובעי מדיניות לבין קבוצות אינטרסים. כאשר דחף רפורמי מתעורר, גואה בחברה בכללותה ואז שוטף את בתי הספר, הערכים הסותרים הקבורים עמוק בבתי הספר זוכים אף הם לתשומת לב. לכן פה החלק הפוליטי משחק את תפקידו, שכל פעם יש פוליטיקאי חדש יש לו שאיפות להיות מוצלח והכי טוב והוא רוצה להוכיח את עצמו ויוצר שינוי נוסף.

מקור של המאמר:

קיובן, לארי. "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". בתוך: פישר גל וניר אריאלי ( עורכים) שינוי ושיפור במערכות חינוך. מכון ברנקו וייס, מכון אבני ראשה

פרדיגמה מתקדמת בבית הספר - סוזן סמל

במאמר של סוסן סמל הנקרא " A progressive paradigm" מתאר בית ספר הנהנה מזרם יציב של תלמידים שהוריהם מחפשים חווית חינוך אחרת מהחינוך המסורתי. במאמר של סוזן סמל מתואר חזון הבית ספר שהינו ממשיך את הפילוסופיה והפדגוגיה שפותחה על ידי קרולין פראט, ובנוי על תכונית לימודים חיה, משלבת משחק ועבודה . אך יחד עם זאת ביה"ס נשאר מודע להיות  מחנך ילדים שיחיו במאה ה 21. הסיפר של ביהס מראה ביהס מתפתח שעדיין רוצה לשמר את  שורשיו המתפתחים ועובד לשימור הפילוסופיה תכונית הלימודים והפדגוגיה.

הוא מדגיש את ההתייחסות לילד ולצרכיו במרכז, הילדים ילמדו תוך כדי הבנת הסביבה הטבעית שלהם, כל ילד מתקדם בקצב האישי שלו. החזון של פראט מבוסס על פי התיאוריה של ג'ון דיואי שהילד צריך ללמוד דרך חוויה והתנסות, לדוגמא: היא רצתה שהמשחק יכול לגרום להבנת הסביבה של הילד, שדרכו ניתן ללמוד כיצד לנהל משא ומתן, להבין איך מצבים בחיים קורים ואיך אנשים חיים יחד.

פראט טענה שערכו העיקרי של בית הספר חייב להיות להפוך אנשים שיכולים לחשוב ביעילות ולהיות יצרניים, ושבעתיד יוכלו להפוך את העולם ליותר טוב מזה שהם חיים בו.

מצד שני היחס של פראט לצוות שלה ולמורים היה מאוד אכזרי בעיניי כך שהיא הייתה נותנת הרגשה למורים שהם לא שותפים לתהליך המשותף של בית הספר.

בנוסף לכך, פראט ראתה בביה"ס חברה עצמאית דמוקרטית המספקת את צרכיה, כמודל לעתיד, ומפה נוצרת הבעיה של החינוך בישראל בכך שהחינוך הדמוקרטי מאפשר ללומד בחירה ללמוד בדרך הנוחה והמתאימה לו אך מצד אחר גם צריכים להיות כללים ברורים בבית ספר ף ולא שכל אחד יעשה מה שבא לו.

מתוך: Semel, S. (1999). The city and country school: a progressive paradigm. In S. F.,Semel and A. R., Sandovnik (Eds.). Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang.

חינוך והאוניברסליות שלו

במסגרת הלימודים שלי כסטודנטית לתקשוב, נלמד היום בקורס "מדעי החינוך ב 121 " על ידי פרופסור דוד חן , על נושא של הגדרת המשתנים האוניברסלים במערכת החינוך.
השאלות הדנות פה הם , האם קיימים  חוקים אוניברסלים שבעזרתם ניתן לנסח תורה מדעית של מערכת החינוך?
יש הרבה טענות ודיונים לגבי נושא זה, יש כאלה שטוענים שכן קיימים משתנים אוניברסלים ויש כאלה שלא.
בעידן של ה-121 קייימים מושגים עיקריים של מערכת החינוך כמו תלמיד, מורה, משפחה, פדגוגיה,זמן וכו'. כל מושגים אלו יש להם חוקיות אוניברסלית המתבססים עליה בתוך המערכת , כך שמערכות אלו יכולות להיות מערכות דינאמיות או לא דינאמיות, שדבר זה הינו תלוי בתרבות של מנהלי בית הספר, מורים, תלמידים והורים. אם קיימים כללים אוניברסלים שלפיהם צריכה ללכת מערכת החינוך אך התרבות אינה מספקת ומעשירה את מרכיבים אלו אז הלכו לאיבוד כל כללים אלו ואין מה לעשות איתם. לכן כל תרבות היא שונה מהשנייה לגבי החינוך שהינה מעבירה לתלמידיה, ומפה נוצר הפער הדיגיטלי הבין-לאומי בין תרבויות אלו .
הוצג במהלך השיעור סרטון "בייביז", סרטון זה ממחיש את האוניברסלות של התפתחות הילד ב 4 תרבויות שונות (קטעים משווים בין נמביה, מונגוליה, ארה"ב ויפן).
מתוך סרטון זה ניתן לראות שכן קיימת אוניברסליות של חינוך כמו של התפתחות הילד אך אוניברסליות זו הינה תלויית תרבות וההתקדמות שבה היא נמצאת. בשביל התקדמות זו צריך לאגור כמה שיותר ידע כדי שניתן בו לחקור את הנושאים המטרידים אותנו ותמיד לצאת לחקור מחדש את עולם התוכן הרלוונטי.


טריילר של הסרטון

                                     

גלובליזציה ותקשוב החינוך

אחד הנושאים הנלמדים במסגרת הקורס תקשוב החינוך – היבטים גלובליים של התקשוב הינו גלובליזציה ותקשוב החינוך.

הגלובליזציה נוגעת במספר תחומים כמו התחום הכלכלי, פוליטי, תרבותי וחינוכי.

‫מבחינה כלכלית, הקפיטליזם כמנגנון להתפשטות מתמדת של שווקים גורם ליצירת השוק העולמי הפועל כיחידת עבודה אחת על בסיס גלובלי. לכן ככל שהשוק גדל, המחיר יורד, הביקוש עולה, השוק מתרחב. רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום ללא עלות, בזכות הקונקטיביות שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות.

מבחינה פוליטית, ‫קיימים יותר ויותר נושאים שדורשים טיפול ברמה הגלובלית ובשת"פ בינלאומי:התחממות גלובלית, איכות הסביבה, טיפול בעוני, אסונות טבע.

כל שינוי במצב פוליטי במקום כלשהו בעולם יכול להשפיע קשות על כלכלות במקום אחר על הגלובוס. תהליך המעביר חלק מתפקידיה של המדינה למישור הבינלאומי מחליש את מדינת הלאום כגוף האמון על הסדר והבטחון האישי של הפרט .

מבחינה תרבותית, ‫תהליך של "אמריקניזציה" המטשטש זהות מקומית/לאומית. מייצר תרבות בינלאומית אחידה. זאת אומרת שבכל מקום אותה מוזיקה, לבוש, אותן תוכניות טלויזיה וכד'.

הטכנולוגיה משחקת תפקיד בתהליך הגלובליזציה שהינה מאפשרת מיידיות, מולטימדיה ואינטראקטיביות רב כיוונית. כתוצאנ מכך מערכת החינוך עושה לעצמה שינוי קוריקולרי שבו היא מכשירה את הלומד לעולם הידע ולמיומנויות של המאה ה-21, למידה עצמית ומקוונת. לכן היא מציבה לעצמה אתגרים: סטנדריזציה של הידע, הקניית ערכים והכשרת בוגר שיכול לשמש כאזרח טוב למדינתו.

לכן מה שניתן לראות שאי אפשר לוותר על הגלובליזציה ולהתעלם ממנה, לכן צריך להכשיר את הלומד לעולם הידע ולפתח אצלו כישרונות ולהתאימן למיומנויות של המאה 21 כדי להשיג את המטרות והיעדים שלנו.

גוגל רוצה להיות אפל!

אחרי קריאה של הפוסט הארוך שפירסם לארי פייג' ניתן להבין שהתחרות בין החברות גדלה יותר והעולם הדיגיטלי מתרחב עוד ועוד.

בבלוג התבשר שגוגל נכנסת באופן אקטיבי לשוק הניידים: בבלוג החברה בישר לארי פייג', המנכ"ל, על רכישת מוטורולה מוביליטי, יצרנית הניידים שהתפצלה השנה ממוטורולה. מפה יוצא שזה מוסיף בו כוח ייצור, שותפות עם חברה שיש לה הבנה בתשתיות ביתיות ופתרונות וידאו, וחיזוק תיק הפטנטים של החברה. כל אחת מהנקודות האלו מצביעות על הכיוון שגוגל מחפשת להמשיך להתפתח בהן.

כל המאבק והתחרות הזו הינן מראות שהעולם מתחדש וכל החברות מתחרות אחת עם השנייה וזה מה שמעורר את החדשנות ויוצר מקומות עבודה לאחרים.

לכן חברינו היקרים, אנו נמצאים בעידן המודרני החדשני ביותר, שבכל תקופה מסויימת מתחדשים במשהו חדש יותר ומתאים לטכנולוגיה החדשה , לכן עלינו לעכוב אחרי כל חידוש ולהעשיר את הידע שלנו לגביו.

קישור למאמר.

מחקר פעולה והרווח שהוא מעניק

פרופסור מיכל צלרמאיר טוענת כי מחקר פעולה מעניק למורה רווח משמעותי נוסף: סיפור מעניין על שינוי שביצע בעבודתו ועל מסע לגילוי עצמי שחווה בעקבותיו מנקודת מבטו.

לנרטיב אוטוביוגראפי כזה יש חשיבות עצומה בבניית הזהות המקצועית של המורה. מחקר הפעולה של מורים הוא חלק ממשימה גדולה זו של בניית הזהות המקצועית שלהם. הוא מאפשר למורים בניית נרטיב אוטוביוגראפי, המאפשר את הצמיחה המקצועית שלהם. העיון והדיון מבחינה מחקרית ופדגוגית מאפשרים למורה מחד גיסא להכיר עדויות מחקריות ומאידך לפרש עדויות מהפרקטיקה .

 לכן כל מורה יכול לחולל שינוי בידיים שלו כשהוא רואה שיש קושי בהעברה של השיעור או קושי מסוג אחר. הוא צריך לבדוק ולאסוף מידע לגבי הכיתה שלו ולגבי עצמו, ולבדוק איך ניתן לשפר או לשנות כדי להגיע למטרה שאני צריך להגיע אליה, ושהמעשים של כל אחד יהיו מותאמות עם השאיפות שלו.

כך ניתן להסיק, שכדי לחולל שינוי בחינוך הכל תלוי במורה ובאופן שבו הוא מעביר את השיעור.

לכן כל אחד שרוצה להגיע לשאיפות שלו הוא צריך תמיד שיהיה בפעולה ושתמיד ינסה לאבחן איפה נמצאת הבעיה, כדי לתכנן ולפעול בצורה טובה יותר ולהגיע לשלב הבא.

קישור למאמר.

הפער הדיגיטלי בין יהודים לערבים

למרות השימוש באינטרנט בחברה הולך וגובר, עדיין נמצא פער  בנגישות לאינטרנט בין שתי החברות: היהודית והערבית.
אחרי קריאת המחקר של אסמאא גנאיים, מנהלת המרכז הטכנולוגי במכללת אל-קאסמי שבבקה אל-גרבייה -  עולה כי הפער בין שתי החברות מתבאט בנגישות לאינטרנט ובשימוש בו. בחברה היהודית התפשטות האינטרנט היא הרבה יותר מהירה מאשר בחברה הערבית בארץ. החיבור לאינטרנט בבית עלה מ-41.1% ב 2002 עד ל- 60.3% ב-2005 בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית עלה רק מ-17.7% ב-2002ל-23.3% ב-2005.ממצאים מ-2007 מראים, כי השימוש באינטרנט עלה בקרב שני המגזרים, אך הפער נשמר: 72.5% משתמשי אינטרנט בקרב המגזר היהודי, ו-52.5% משתמשים בקרב המגזר הערבי.
לפער דיגיטלי זה יש הרבה סיבות הן בהבדלים בין הקבוצות בהשכלה, הכנסה, בהבדלים במידת הדתיות ובעמדות כלפי טכנולוגיה.
כדי לצמצם פער דיגיטלי זה ולקדם את השימוש המושכל באינטרנט אצל החברה בערבית צריך קודם כל לשפר את מצב התשתיות , שילוב האינטרנט במערכת החינוך ובנוסף כמו שסיכמה אסמאא גנאיים שצריכים להיות מוקדים טכניים לתמיכה, העשרת התכנים הלוקאליים בשפה הערבית ובמיוחד האתרים הממשלתיים, שילוב עובדים ערביים בענפי ההיי-טק .

מה שניתן להסיק ממחקר זה, שכן צריך לצמצם פער דיגיטלי זה בין החברות למרות הגידול בשימוש האינטרנט בכדי לגרום למורים ומושכלים שיהיו יותר מתוקשבים ושיוכלו לשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה במגזר הערבי ויתחילו להתקיים בתי ספר מתוקשבים המשתמשים בכל הכלים הטכנולוגיים כמו לוח חכם וכיתה כתומה וכו.

מצב זה יגרום ליישור קו בין שתי החברות ויעשה איזון ביניהם, כך ניתן לגרום למערכת החינוך להתשנות לאט לאט לטובה להרגיש את ההבדל בין מה שהיה לבין העידן המודרני המשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה.

קישור למאמר

מורה ולומד מקוון

מכיוון שהמהפכה הדיגיטלית שלטה בכל מערכת החינוך, הכל מתחיל להשתנות.
מורה מקוון מאופיין ב 3 היבטים:
1:הוראה- ז"א שהמורה המקוון הוא מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה עם ניסיון ויכולת מוכחת לגרום לתלמידיו ללמוד.
2:התנהלות בטקסט דיגיטלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטלי.
3: התנהלות ההוראה באופן מקוון- החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגוץ, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי - מרחב למידה.

המורה המקוון מדורג ךלשתי דרגות: מורה מקוון 0.1 ומורה מקוון 0.2, שהוא ביטוי לתפיסה החדשה והעדכנית של המורה בעידן הטכנולוגי, בעקבות התובנה שהולכת ומעמיקה באשר לצורך המיידי וההכרחי של מערכת החינוך להתעדכן בשני היבטים מרכזיים: עדכון שיטות ההוראה ויישום ההוראה המקוונת.
בעקבות המורה המקוון, הלומד הינו גם מקוון שיש לו את היכולת ללמידה שיתופית בינאישית, אינטראקציה מקדמת, תלות הדדית חיובית, מיומנויות בין אישית של עבודה בקבוצה וניטור העבודה בקבוצה.
לפי דעתי תהליך זה צריך להתחיל קודם מהמורה ולאחר מכן יעבור לתלמיד, מכיוון שהתלמיד כבר בעידן הטנולוגי החדש ויכול לשלוט ברוב האמצעים הטנולוגיים, ובעזרת המורה המקוון היודע להשתמש בכלים טכנולוגיים ללימוד באופן המיטבי ביותר, הוא כן יכול להצליח ולעבוד עם כיתה שבה יש אינטראקציה ושיתופיות בין כל התלמידים למורה.

קישור למאמר

עת הדעת - נהדר לשמוע כמה השקעה ומאמץ עושים בשביל לשפר את ההישגים בלימודים

אחרי הכרה של סביבת עת הדעת, קראתי מאמר המדבר על "השפעה של הוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת על הישגים לימודיים של תלמידי כיתה ה' החשבון, עברית ואנגלית: ממצאים ממחקר הערכה".

שאלות המחקר התייחסו להיבטים הנוגעים להשפעת התכנית על הישגי התלמידים, עמדותיהם כלפי הלמידה והאינטראקציה בין המורה לתלמידים בשיעורי עת הדעת.

במסגרת המחקר נערכו מבחני הישגים במקצועות חשבון, אנגלית ועברית. במבחנים השתתפו כ 150- תלמידי

כיתות ה' משני בתי-ספר במרכז הארץ אשר למדו את מקצועות הליבה בסביבת "עת הדעת" החל מכיתה ד', וכן

קבוצת השוואה שכללה כ 150- תלמידים מבתי-ספר בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. ההשוואה בין

הקבוצות התמקדה במידת השיפור בהישגים במהלך שנת לימודים אחת בכל אחד מהמקצועות, מהממצאים עולה כי נמצא יתרון יחסי לתלמידי "עת הדעת" בכל אחד מהמקצועות, וכן, נמצאו הבדלים

מובהקים סטטיסטית באנגלית ובחשבון. 

עוד נמצא במחקר כי הלמידה בסביבת "עת הדעת" תורמת לעלייה בהישגים של תלמידים בעלי יכולות שונות.
מה שניתן לראות, שסביבה זו מכינה את התלמידים ל- 121 והיא מותאמת אישית המאפשרת לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל האישי שלו. לכן אנחנו בדור שלנו כאנשי הוראה צריכים להוביל בתחום זה וכן לעזור למערכת החינוך לשנות את אופני הלמידה בבתי הספר שיהיה לתלמידים חשיבה ביקורתית ויהיו יצירתיים יותר.
סרטון המראה את המהפכה העולמית שבה מובילה עת הדעת:

קישור למאמר

תפקידי אמצעי תקשורת בתהליכי הוראה-למידה

במסגרת הלימודים לתואר שני, בקורס של ד"ר אייל ליאת "הערכת טכנולוגיית ידע". בשיעור שעבר דובר על כיצד לשלב ביעילות סרטונים בהוראה.נראה שהוספת אמצעי המחשה היא אחת ההנחיות השכיחות למפתח למידה. ומתוך מחקר שנערך נמצא כי מרצים המשתמשים באמצעי המחשה הינם אפקטיבייים ב- 43% יותר בהנעה לפעולה, מאשר מרצים שאינם נעזרים באמצעי המחשה. זה מכיוון שניתן לעבד תצוגה ויזואלית 60,000 פעמים מהר יותר מטקסט.
אחרי התנסות בכל מה שנזכר הן באמצעי המחשה ובנוסף לסרטונים נמצא כי באמת ניתן להבין את החומר בצורה יעילה יותר בשילוב של המחשות המתאימות לנושא מצד אחד, ומצד שני שיהיו התאמות לאוכלוסיית היעד.
לכן שילוב של סרטון צריך להתאימו מכל הכיוונים לאוכלוסייה הלומדת וגם כן לדעת איך לשלב אותו ובאיזה זמן, כדי שנוכל להגיע לתוצאות מעניינות יותר המובילות למטרה שלנו להוביל בפדגוגיה החדשנית.
קישור למאמר כאן .

המהפכה הדיגיטלית

המהפכה הדיגטאלית והשפעתה על התרבות והחינוך:

המהפכה הדיגיטלית הינה מהפכה טוטאלית ששינתה את סביבתו הקיומית של האדם ומשפיעה על סביבתו התרבותית והחברתית.מהפכה זו עשתה שינוי בקוגניציה לכן מטרת החינוך היא להעשיר כמה שיותא מיומנויות של המאה ה- 21.
במילים אחרות מיומנויות אינסטרומנטאלית הנותנות שימוש במחשב ובסביבתו, שליטה בכלי תקשוב לאגירה איתור ועיבוד של מידע, הצגה, הפצה ושיתוף במידע.לכן מהפכה זו משפיעה על הלומד, הוא נהיה אוטונומי, יש לו יכולת של הערכה ביקורתית ולמידה דיאלוגית.
מה שניתן להבין כך שפדגוגיה החדשנית הנועדה לפתח מיומנויות של המאה ה-21 היא מאוד שונה מהמסורתית הנועדה להקנות מידע סדור מובנה ומוכן מראש.
מה שאני חושבת לגבי נושא זה שהמהפכה הדיגיטלית היא כן שינתה את אופן החינוך של הלומד לטובה ונותנת ללומד כוח יותר להמשיך ללמוד בצורה אטרקטיבית ויצירתית ויכולת הבעה עצמית ושיתופיות עם האחר.

קורס מקוון

כבר בסמסטר השלישי שלנו לתואר שני, התחלנו ללמוד קורס "מחקר מתקדם בחינוך" באופן מתוקשב. קורס זה אנו לומדים אותו דרך המחשב עם הנחיות מהמרצה בשביל לדעת איך להתקדם ולהתנהל בו.
בהתחלה קצת הלכתי לאיבוד, לא ידעתי אחיך להתעסק עם האתר, אך אחרי הסברים של המרצה כן הבנתי לאן ללכת ומה לעשות.
בנוסף לכך, גם נפתחה לנו קבוצה בפייסבוק של קורס " היבטים גלובליים של התקשוב " שבה אנו מתנהלים ומתעסקים. כל מה שנדרש מאיתנו לעשות ניתן לדעת דרך הקבוצה .
מבחינתי, כל מה שעברתי עד עכשיו, זה התקדמות נהדרת שלימדה אותי המון בעולם התקשוב והחינוך למרות שאני עדיין לא במקצוע.
לכן, אפשר להגיד שכבר התחלנו להתקדם באופן מעשי עם הטכנולוגיה ותקשוב בחינוך, כך שניתן ליישם את כל מה שאנו לומדים בבית הספר עם התלמידים והסביבה.

פדגוגיה וה- TOONDOO

במסגרת הלימודים, התבקשנו לנתח סביבת למידה. הסביבה שנבחרה היא TOONDO

דרך סביבה זו ניתן ליצור קומיקס, שבו מעצבים דמויות, רקעים ופריטים. בנוסף , קומיקס זה מאפשר התנסות ביצירת דיאלוג ותסריט רב סצנות, כדף קומיקס בודד או כספר.כמו כן הינו מאפשר יצירת קהילה ופרסום  ברשת, כתיבת תגובות ואף שילוב באתרי אינטרנט באמצעות הטמעה .( ניתן לפרסם בפייסבוק ובטוויטר).

לכן, סביבה זו  מאפשרת  תהליכי הוראה אינטרדיסציפלינריים,  בין כל מיני שיעורים, כתוצר תומך לתחומי דעת שונים. כמו : חינוך לשוני, מדעים, היסטוריה, אמנויות ועוד.

בסוף ניתן להגיד,  שכל סביבות הלמידה המועברות דרך המחשב הן תורמות לתלמיד בצורה בלתי מצופה שיבין מה מוטל עליו (כמו לעשות מטלות וליצור כל מיני דברים ולעשות שיעורים וכו) וזה מה שנותן עוד כוח להמשיך ולאהוב את הלימודים.

דוגמא מהסביבה:

העידן המודרני

ברגע זה, אני יושבת וקוראת ספר ומתלבטת מה לכתוב בבלוג...
דרך הבלוג, אני יכולה לשתף את כל המעוניינים לקרוא את הבלוג שלי ומפה אני באה לספר על הטכנולוגיה ואיזה שינוי היא עשתה לי בחיים.
כרגע אני מנהלת חנות ברשת בגדים, עד סיום לימודיי לתואר שני בתקשוב למידה. בלימודים אלו רכשתי המון מידע וידע וכל מיני שיטות ודרכים היכולות לשתף את חבריי במה שאני מרגישה ואיזה ידע יש לי. כרגע אני מתעסקת עם יחידת לימוד בנושא של זיהום אוויר באתר גוגל סייט, שבהתחלה ממש היה לי משעמם להתעסק איתה, אך ברגע זה אני ממש נהנית ומשתפת את החברים שלי במה שאני עושה ומעשירה להם הרבה ידע איך להתעסק עם זה ומה זה יכול לעזור להם בחיים ולילדים שלהם. חברות שלי מהעבודה הן אמהות לילדים בבית ספר בלי מחשבים ולא מתעסקים עדיין עם הטכנולוגיה החדשה. לכן דרך הלימודים שלי אני יושבת עם האמהות ומסבירה להן כל מיני דרכים היכולות לעזור לילדים להיות בעניינים עם הטכנולוגיה החדשה ומה היא יכולה להוסיף בחיים שלנו.
לכן, אני באה להגיד, שממהלימודים שלי אני רוכשת המון ידע וממשיכה לרכוש לאורך כל הלימודים, כך שבסוף זה יכול לעזור לי הרבה עם החיים בעידן המודרני.

רגשות לפני ואחרי

בהתחלה של הלימודים שלי לתואר שני בחינוך (התמחות תקשוב ולמידה), הייתה לי הרגשה שאני הולכת לאיבוד. לא הכרתי את התחום הזה מלפני, הכל היה חדש לי, כל ההרצאות הרגשתי שונה מאחרים מכיוון שכולם היו מורים ואני לא באה מהתחום הזה. עכשיו אני נמצאת בעולם אחר, עם כל ההעמסות שהמרצים העמיסו שנעשה ונתנסה בהם, כמו למשל לפתח יחידת לימוד באתר גוגל סייט, שבהתחלה לא ידעתי להתעסק עם זה ועכשיו זה הולך ומשתפר. בנוסף לכך, פתיחת הבלוג שלי, חששתי מזה נכון ולפעמים לא ידעתי מה לכתוב בו. אך החשש הזה ירד ועכשיו אני מרגישה יותר פתוחה ומנוסה עם זה. מקווה שההתנסות תמשיך להיות מהנה ותוביל אותנו לדרכים החדשים שהולכים להפוך את עולם החינוך.

הפערים בין העולם הדיגיטלי

הבוקר, כמו בכל יום ראשון, ייצאו מיליון וחצי תלמידים מבתיהם אל בתי הספר כשעל גבם ילקוט כבד ועמוס בחוברות ובספרים. אבל יש כמה תלמידים שיעשו את דרכם לבית הספר בקלות. הם פשוט לא צריכים להגיע עם ספרי לימוד לכיתות. כשהשיעור יחל הם ישלפו את המחשבים הניידים שלהם מהתיק ויתחילו ללמוד מתוך ספרי הלימוד שיופיעו על המסך. התלמידים האלה לא לומדים ביפאן או בפינלנד, אלא בבתי ספר בגני תקוה, בכרמיאל, בחיפה, בראש העין, בפתח תקוה, ברמת השרון, ברמת גן ובדימונה.
מדובר בכמה תלמידים שלומדים ברשויות מקומיות שהחליטו לשנות בשנים האחרונות את אופן הלימודים בכיתות באמצעות מחשוב הכיתות ומתן מחשב לכל ילד. בישראל יש כ-40 בתי ספר כאלה. השנה השיק משרד החינוך תוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שאמורה בסופו של דבר להפוך את כל בתי הספר היסודיים בישראל לכאלה. ואולם הדרך לשם עוד ארוכה, ובשנים הקרובות התוכנית תחלק מחשבים ניידים רק למורים, ותציב מקרנים וחיבור לאינטרנט בכיתות בבתי הספר היסודיים בדרום ובצפון.
ישראל מפגרת ביישום התוכנית אחר רוב המדינות המפותחות, שהחלו ליישם תוכניות דומות כבר לפני כמה שנים. ואולם למרבה ההפתעה, ישראל מובילה על פני רוב המדינות המפותחות בגורם אחד: בשנים האחרונות החלו במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) - מוסד ללא כוונת רווח, אך המוכר שירותים למערכת החינוך וספרים ותוכנות לציבור - להעלות לרשת מאות ספרי לימוד הדרושים לתלמידי בית ספר בכל הגילאים מתוך כוונה להחליף את ספרי הלימוד המודפסים, שבניגוד אליהם, הם זולים יותר ולא תופסים מקום בילקוט. אבל ההבדל החשוב ביותר, לדברי מנכ"לית מט"ח גילה בן הר, הוא שהם מתאימים יותר לתפישת העולם של התלמידים.








ממחזרים את העבר
בספרים האינטראקטיביים שהעלה מט"ח, שעורך היום ומחר כנס בנושא ספרי הלימוד בעולם הדיגיטלי, ניתן לערוך חיפוש, להדגיש משפטים, להציג סרטונים מהאינטרנט ולקשר לאתרים ומקורות מידע נוספים. בנוסף, המורים יכולים להוסיף קטעי קישור ודוגמאות לטקסטים, להפנות את התלמידים לעמודים מסוימים, להוסיף הערות לצד הטקסט, והתלמידים יכולים להשיב למורים והאחד לשני על גבי הספר, ואפילו להכין בו שיעורי הבית. "מיד לאחר האסון ביפאן העלנו לספרים קישורים שמסבירים מהן רעידות אדמה וכיצד הן נגרמות", אומרת בן הר.
"אנחנו נמצאים בעולם שבו אי אפשר יותר לנתק את סביבת בית הספר מהסביבה החיצונית ולהתעלם מהעולם הדיגיטלי שהתלמידים חיים בו. הפערים האלה הפכו את בתי הספר ללא רלוונטיים עבור התלמידים", אומרת בן הר. "מבחינתי, כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה כל תלמיד היה יכול לבוא ללימודים עם ילקוט דיגיטלי ובלי ספרי הלימוד הרגילים. זה יכול היה לקרות לפחות בפיילוט. אנו אחת המדינות הבודדות בעולם שיש להן פלטפורמה לספרים ברשת. אין סיבה שהתלמידים ימשיכו ללכת עם הספרים, החוברות והילקוטים לבית הספר".
המערכת של מט"ח כוללת מאות ספרים מהוצאות שונות המופיעים ברשימת הספרים לקנייה של בתי הספר בכל שנה. בתי ספר יכולים לקבל גישה לספרים הדיגיטליים של מט"ח בחינם אם הם רכשו באמצעות ההורים את הספרים המודפסים, או לרכוש רק את הגישה האינטרנטית בכ-60% מהמחיר המקורי שלהם (כ-30 שקל לספר). כיום רק כמה בתי ספר בודדים רכשו את העתקים הדיגיטליים, אך בן הר מעריכה שבשנת הלימודים הבאה המגמה תתרחב.
בן הר יודעת שהסיכוי שהחזון שלה יתממש בספטמבר הוא לא אפשרי. משרד החינוך הגדיר יעדים שונים וקצב אחר לתוכנית שלו, שכרגע לא כוללים רכישת מחשב לכל ילד - הבטחה שהמדינה לא מצליחה
לקיים מאז שנות ה-90 - ועל כך עיקר הביקורת שלה. "אנחנו בונים כיום בתי ספר שיהיו מוכנים בעוד חמש שנים שיתאימו למצב לפני 25 שנה, כשבכל העולם מסתכלים כבר על איך לבנות את בתי הספר של העתיד", היא אומרת. "קיימת תפישה אחרת של בתי ספר והייתי מצפה שישבו צוותי היגוי שיכללו מומחים, מורים ואנשי חינוך ויבחנו איך בתי הספר בישראל אמורים להיראות. רצנו מהר מדי עם התשתית הפיסית לפני שהיה שיח אמיתי בנוגע לאפשרויות שהעולם הטכנולוגי יכול היה לזמן לנו".
העלות להורים תישאר דומה
על אף העלויות הגבוהות של מחשבים ניידים, בן הר לא מצפה שהמדינה תרכוש את המחשבים לתלמידים. "ברור לי שהמדינה לא תוכל לסבסד מחשב נייד לכל תלמיד. אבל היא יכולה לסייע לספק לתלמידים מכשירי קצה. הייתי מצפה שהמדינה לפחות תגדיר מה המכשיר שהכי מתאים ללמידה, ולהשיג מהספקים מחירים הרבה יותר נמוכים כמו שעשו מדינות אחרות בעולם", מציעה בן הר.
לפי המודל שפיתחו במט"ח, המחשבים הניידים יירכשו על ידי ההורים, בהוזלה משמעותית ותנאי תשלום שתקבע המדינה עם הספקים. בנוסף, ההורים ירכשו מנוי שנתי לספרי הלימוד הדיגיטליים, אשר עלותו נאמדת בכמחצית מהמחיר של הספרים שהם רוכשים עבור ילדיהם מדי שנה. המדינה תסייע להורים ממעמד כלכלי נמוך - כפי שהיא מסייעת כיום ברכישת ספרי לימוד. לדברי בן הר, בסופו של דבר, העלות לא תהיה שונה מהעלות הכוללת של רכישת ספרי הלימוד מדי שנה.
בדקנו את דבריה של בן הר, ומצאנו שכיום ההורים מוציאים 300-1,000 שקל בשנה עבור ספרי לימוד לתלמידים בבתי הספר היסודי ובחטיבות הביניים (ראו טבלה). בכיתות התיכון הסכומים אף גבוהים יותר ונעים בין 1,000 שקל ל-2,000 שקל בשנה, בהתאם למגמות הלימוד. בשש שנות לימוד יוציאו ההורים כ-3,500 שקל עבור ספרי לימוד, לא כולל כלי כתיבה. בדומה למחיר ממוצע של מחשב נייד באחת מרשתות המחשבים.
המועצה המקומית גני תקוה רכשה לפני כשנתיים באמצעות מכרז מחשבים ניידים לתלמידי בתי הספר, במסגרת תוכנית למחשוב הכיתות בתוכנית שמשותפת להורים ולמשרד החינוך. במועצה בחרו לרכוש מחשבים של חברת דל. באותה תקופה מחירו של המחשב במכרז היה 4,800 שקל, אך המועצה מימנה מחצית מהסכום והיתרה - 2,400 שקל - מומנה על ידי ההורים ב-24 תשלומים. עד היום רכשה המועצה 1,400 מחשבים ניידים ובכל שנה היא רוכשת כ-200 נוספים.
מחירו של מחשב דומה בחנויות כיום הוא 2,800-3,800 שקל, כך שלפי המודל של גני תקוה, ההורים ייאלצו לשלם 1,400-1,900 שקל עבור המחשב, אך ייתכן שהמחירים יהיו נמוכים יותר במידה שהרשות תצא למכרז כפי שעשתה מועצת גני תקוה. עם זאת, ההורים יצטרכו לרכוש גם את הספרים הממוחשבים בהנחה של 40%-50% לספר - כך שהעלות תהיה כ-1,700-2,100 שקל לכל שנות הלימוד ביסודי, בהתאם לבדיקה שערכנו.
"אני לא טוענת שהטכנולוגיה תציל את הפדגוגיה. הפתרון למערכת לא יבוא רק מכך שיציבו מחשב בכל כיתה", מוסיפה בן הר. "אבל תלמידי ישראל נכשלים כיום במבחנים הבינלאומיים כי הם דורשים מהם מיומנויות חשיבה שבהן הם מתקשים. המבחנים הבינלאומיים של 2012 יהיו ממוחשבים. איך תלמידי ישראל יצליחו במבחנים אם הם כלל לא לומדים בסביבה עתירת טכנולוגיה?"

http://it.themarker.com/tmit/article/14758

מהות הבלוג בשבילי...

מטרת הבלוג בשבילי  היא לשתף את האנשים מסביבי בחוויות שלי, בדברים שהם חשובים בעיניי וכל מיני אירועים או מקרים שאני מעוניינת שהקרובים אליי ידעו. למרות שאני עדיין לא נמצאת בעולם של החינוך, אני מצפה שכל מה שנלמד בשיעורים ייושם בקרוב כדי שנוכל להוביל כאנשי חינוך בעידן החדש.

welcome to my blog