החינוך הטוב בעולם – פינלנד

אתמול הייתה תוכנית בערוץ 10 "המקור" שהציגה את מערכת החינוך בפינלנד ואיך היא מצליחה והגיעה למקום הראשון בהישגים בעולם.

מדינת פינלנד הייתה בתחילת שנות ה- 90 עם חינוך בינוני ועכשיו היא הפכה להיות עם החינוך הטוב בעולם. שינוי זה מראה שזה אפשרי ולא צריך כוחות ענקיים כדי להגיע למצב זה.

בפינלנד הילדים לא לומדים את כל הנושאים הנלמדים בעולם אלא, בצורה יותר מצומצמת ואחרי שהילד מסיים את חטיבת הביניים הוא יכול לבחור אם ללכת לתיכון מקצועי או עיוני והאתגר הכי גדול פה הוא ש"אין מבחנים".

בזמן הסתכלותי על התוכנית, ניתן לראות את הצורה בה המורה מלמדת ומעבירה שיעור, אם יש ילד המתקשה קצת בנושא הנלמד, המורה עוזבת את כל הכיתה ומקדישה לו זמן והסבר עד שהוא יבין ולא ישנן . בנוסף מה שמשך את תשומת ליבי זה שאיך תלמידים מלמדים תלמידים אחרים כל תלמיד יושב עם תלמיד אחר ומלמד אותו על כל מיני תוכנות, משחקים וכדומה.

בנוסף לכך מה שמוביל לחינוך הטוב ביותר זה שאין הרבה תלמידים בכיתה ובכל כיתה יש לפחות שתי מורות היכולות להשתלט על המספר הקטן של התלמידים וליישר קו בין כולם, במילים אחרות המורה לא ממשיכה בשיעור עד שכולם מבינים את הנושא ולא כמו בישראל שהמורה נותנת את תשומת הלב רק לתלמידים החכמים והחזקים.

זו נקודה מאוד חשובה לדעתי, כי המורה הוא גורם מאוד חשוב להצלחה של כל תלמיד וכי תשומת הלב נותנת תחושת הצלחה לתלמיד ונותנת לו בנוסף מוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתקדם הלאה.

התלמידים הפינים הם מתחרים עם עצמם ולא מתחרים עם אחרים, זה גורם נוסף הנותן לתלמיד את המוטיבציה להצליח מכיוון שהמורה מאמין באמון בינו לבין התלמיד, שזב פן מאוד חשוב בחינוך הפיני. ה"אמון" משחק תפקיד גדול מאוד בין מנהל בית ספר למורה, בין תלמיד למורה ובין הורה לתלמיד וגם הורה למורה.

והשאלה שנשאלת בסוף התוכנית היא: הפינים הם עם הומוגני יחסית, פערי שכר קטנים, חברה צנועה. ואליו אנחנו החברה עם הפערים הכי גדולים בעולם המערבי, עם אוכלוסיות חרדיות וערביות, שמתקשות להשיג ציונים טובים במבחנים בינלאומיים. נשאלת השאלה: זה יכול לעבוד גם אצלנו?

לפי דעתי זה כן יכול לעבוד גם בישראל למרות כל ההטרוגניות הנמצאת בה, בכל חברה ואוכלוסייה יש תמיד את אלו שכן מצליחים יותר ואלו שפחות מצליחים. אם יהיה חינוך שווה לכולם ולא תהיה הפרדה בין אוכלוסיות וההשקעה תהיה גם שווה, אנחנו כן נצליח להתקדם ולהיות בראש הטבלה בהישגים.  למרות שיש את הפערים בין האוכלוסיות הקטנות, אני חושבת שאם מערכת החינוך תתייחס שווה לכולם ותשקיע במורים כמו שצריך ותתייחס לכל חברה ואוכלוסייה בנפרד אנחנו נצליח ובמלוא המילה.

הטכנולוגיה ומה טמון בה!

במסרת הקורס של "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים ממוחשבים" של פרופ' מיקי רונן, הציגה  לפנינו מחולל המציג מידע או שואל שאלות דרך ברקוד הניתן להשתמש בו רק בסמארטפון (אנדרויד או אייפון), על ידי האפליקצייה הנקראת I – Nigma  .

למרות שהטכנולוגיה כבר נכנסה לעידן שלנו, לא כולם מכירים את הברקודים ובטח שזה מוזר בפניהם כמו שהיה לי מוזר בפעם הראשונה. לפי השפה העברית, ברקוד הוא קוד המצויר ובנוי בדרך כלל מקווים ובאמצעות עינית מתאימה או קורא ברקודים ניתן לקרוא את התוכן הטמון בו.

הברקוד הראשון פותח ע"י חברת IBM בשנת 1971 ופותחה למטרת קריאה אוטומטית של תווית מוצר וייעול עבודה במצבים של צורך לביצוע מספר קריאות.

בשיעור של מיקי, היא שאלה את כל מי שיש לו סמארטפון שיוריד את אפליקציה זו , שלאחר מכן היא שמה כל מיני ברקודים בתוך הכיתה ונתנה לנו להתנסות והתחרות מי שמסיים ראשון ויודע את כל התשובות של השאלות בתוך כל ברקוד הוא הזוכה.

בתורי כאחת שהתנסתה במשחק זה, היה לי כיף ונחמד להתחרות עם אחרים במשחק זה עם מגבלת הזמן כדי לזכות וזה מה שמראה שבתוך מסגרת החינוך ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו ולהיעזר בה ולתת לתלמידים לשחק במשחקים אלו שדרכם ילמדו נושא מסויים.

ניתן לשלב ברקודים אלו על קיר כל משתמש בפייסבוק, ולשלב תמונה על הקיר. ובנוסף לכך ניתן לשלב את הברקודים  באתרי אינטרנט- שילוב הברקוד באתרי אינטרנט וברחבי הרשת כאשר העברת הברקוד במכשיר הנייד תאפשר שמירה של הקישור או פתיחתו בצורה מהירה במכשיר הסלולארי.

לכן בעידן הטכנולוגיה ניתן ליצור קשר מיידי בין העולם הפיזי לבין העולם הדיגיטלי ללא צורך בהעתקה ובהקלדה של תוכן כלשהו או קישור אינטרנט כלשהו, אלא דרך ברקודים אלו ואמצעים אחרים.