במאמר של סוסן סמל הנקרא " A progressive paradigm" מתאר בית ספר הנהנה מזרם יציב של תלמידים שהוריהם מחפשים חווית חינוך אחרת מהחינוך המסורתי. במאמר של סוזן סמל מתואר חזון הבית ספר שהינו ממשיך את הפילוסופיה והפדגוגיה שפותחה על ידי קרולין פראט, ובנוי על תכונית לימודים חיה, משלבת משחק ועבודה . אך יחד עם זאת ביה"ס נשאר מודע להיות מחנך ילדים שיחיו במאה ה 21. הסיפר של ביהס מראה ביהס מתפתח שעדיין רוצה לשמר את שורשיו המתפתחים ועובד לשימור הפילוסופיה תכונית הלימודים והפדגוגיה.
הוא מדגיש את ההתייחסות לילד ולצרכיו במרכז, הילדים ילמדו תוך כדי הבנת הסביבה הטבעית שלהם, כל ילד מתקדם בקצב האישי שלו. החזון של פראט מבוסס על פי התיאוריה של ג'ון דיואי שהילד צריך ללמוד דרך חוויה והתנסות, לדוגמא: היא רצתה שהמשחק יכול לגרום להבנת הסביבה של הילד, שדרכו ניתן ללמוד כיצד לנהל משא ומתן, להבין איך מצבים בחיים קורים ואיך אנשים חיים יחד.
פראט טענה שערכו העיקרי של בית הספר חייב להיות להפוך אנשים שיכולים לחשוב ביעילות ולהיות יצרניים, ושבעתיד יוכלו להפוך את העולם ליותר טוב מזה שהם חיים בו.
מצד שני היחס של פראט לצוות שלה ולמורים היה מאוד אכזרי בעיניי כך שהיא הייתה נותנת הרגשה למורים שהם לא שותפים לתהליך המשותף של בית הספר.
בנוסף לכך, פראט ראתה בביה"ס חברה עצמאית דמוקרטית המספקת את צרכיה, כמודל לעתיד, ומפה נוצרת הבעיה של החינוך בישראל בכך שהחינוך הדמוקרטי מאפשר ללומד בחירה ללמוד בדרך הנוחה והמתאימה לו אך מצד אחר גם צריכים להיות כללים ברורים בבית ספר ף ולא שכל אחד יעשה מה שבא לו.מתוך: Semel, S. (1999). The city and country school: a progressive paradigm. In S. F.,Semel and A. R., Sandovnik (Eds.). Schools of tomorrow, schools of today – What happened to progressive education (pp.127-137). New York: Peter Lang.
