במסגרת הלימודים, ניתנה לנו משימה לכל תקופה מסויימת לקרוא על מאמרים אוניברסאליים הקשורים למערכת החינוך, ועד כמה ניתן לשפרה.
השבוע מדובר על מאמרו של לארי קיובן הנקרא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה"
במאמרו של לארי קיובן , הוא מציג את חזרתן של הרפורמות הבית ספריות ודיבר על גישת המורה במרכז. שבגישה זו הם מצפים מהמורה להרצות בפני כל הכיתה ושמים את התלמיד בצד, אך חלו בהמשך שינויים ששמו את הדגש על הילד שהוא במרכז ושבית הספר יהיה ממוקד בילד ולא במורה. אך מה שניתן לראות בבתי הספר של היום, שישנם הרבה מורים לא מוכנים לתת לילד להיות במרכז ולא הולכים לפי תוכנית התקשוב הלאומית שמטרתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה- 21 ולהבין שהילדים של היום הם לא מהדור הקודם , הם יותר סקרניים ואקטיביים ואוהבים שינויים.
רפורמה אחרת שהוצגה היא התכנית האקדמית והתכנית המעשית שבה נמצאת הדילמה של הוראת נושאים אקדמיים המשקפים ערכים ליברליים לכל התלמידים להוראת שילוב נושאים טכניים שישקפו עתידים שונים בשוק העבודה. לתלמידים היום יש יכולות שונות אחד מהשני שבכך אין צורך לכפות על כולם ללמוד את אותה תוכנית אקדמית. בשנים הקודמות תוכנית הלימודים האקדמית הייתה מסורתית ולא לפי היכולות השונות של כל תלמיד, אך כיום זה גם עדיין קיים בחלקי הבתי ספר . בבתי ספר שבהם ישנה הטמעה של תוכנית התקשוב הלאומית ומתאימים את מערכת החינוך לפי המאה ה-21 , הם מתחשבים יותר בתלמיד ונותנים לו את האפשרות להחליט על איזה מקצועות ללכת לפי היכולות שלו, לכן מאוד חשוב למורים ומנהלי בתי ספר תהיה להם מחשבה פרוגרסיבית לפי הדור של היום.
בנוסף לכך, הרפורמה השלישית שדיברו עליה היא ריכוז וביזור של הסמכות, היום רוב בתי הספר מנהלים את עצמם בידם , אך תמיד יש מתח בכך שהאם הבית ספר הוא מנהל את עצמו לפי הדרישות של הסביבה או לפי מה שמערכת החינוך קובעת , לפי אמירתו של קיובן " את המתח המתמיד בין הערכים הטבועים בתפיסות הריכוזיות לבין הערכים הטבועים בתפיסות הביזוריות של ניהול בתי הספר ". לכן קיובן נותן הסברים לכל שינויים אלו, יש כאלה שבחרו מדיניות לפי המגזר העסקי שהם רואים בו מגזר יעיל לחיקוי הבית ספר ויש כאלה הטוענים כי הן חוזרות משום שקובעי מדיניות משתמשים באנלוגיות היסטוריות גרועות ומסיקים מסקנות שגויות מן העבר ויש כאלה שנותנים הסבר רציונלי הנשען על שני דימויים: המטוטלת והמחזוריות.
ובסוף יש כאלה שהתייחסו לכך שהסוגיות המופיעות מחדש הן סוגיות ערכיות ופוליטיות, ומפה נובעת הדילמה לבין קובעי מדיניות לבין קבוצות אינטרסים. כאשר דחף רפורמי מתעורר, גואה בחברה בכללותה ואז שוטף את בתי הספר, הערכים הסותרים הקבורים עמוק בבתי הספר זוכים אף הם לתשומת לב. לכן פה החלק הפוליטי משחק את תפקידו, שכל פעם יש פוליטיקאי חדש יש לו שאיפות להיות מוצלח והכי טוב והוא רוצה להוכיח את עצמו ויוצר שינוי נוסף.
מקור של המאמר:
קיובן, לארי. "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". בתוך: פישר גל וניר אריאלי ( עורכים) שינוי ושיפור במערכות חינוך. מכון ברנקו וייס, מכון אבני ראשה
