יום חמישי, 21 באפריל 2011

הפערים בין העולם הדיגיטלי

הבוקר, כמו בכל יום ראשון, ייצאו מיליון וחצי תלמידים מבתיהם אל בתי הספר כשעל גבם ילקוט כבד ועמוס בחוברות ובספרים. אבל יש כמה תלמידים שיעשו את דרכם לבית הספר בקלות. הם פשוט לא צריכים להגיע עם ספרי לימוד לכיתות. כשהשיעור יחל הם ישלפו את המחשבים הניידים שלהם מהתיק ויתחילו ללמוד מתוך ספרי הלימוד שיופיעו על המסך. התלמידים האלה לא לומדים ביפאן או בפינלנד, אלא בבתי ספר בגני תקוה, בכרמיאל, בחיפה, בראש העין, בפתח תקוה, ברמת השרון, ברמת גן ובדימונה.
מדובר בכמה תלמידים שלומדים ברשויות מקומיות שהחליטו לשנות בשנים האחרונות את אופן הלימודים בכיתות באמצעות מחשוב הכיתות ומתן מחשב לכל ילד. בישראל יש כ-40 בתי ספר כאלה. השנה השיק משרד החינוך תוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שאמורה בסופו של דבר להפוך את כל בתי הספר היסודיים בישראל לכאלה. ואולם הדרך לשם עוד ארוכה, ובשנים הקרובות התוכנית תחלק מחשבים ניידים רק למורים, ותציב מקרנים וחיבור לאינטרנט בכיתות בבתי הספר היסודיים בדרום ובצפון.
ישראל מפגרת ביישום התוכנית אחר רוב המדינות המפותחות, שהחלו ליישם תוכניות דומות כבר לפני כמה שנים. ואולם למרבה ההפתעה, ישראל מובילה על פני רוב המדינות המפותחות בגורם אחד: בשנים האחרונות החלו במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) - מוסד ללא כוונת רווח, אך המוכר שירותים למערכת החינוך וספרים ותוכנות לציבור - להעלות לרשת מאות ספרי לימוד הדרושים לתלמידי בית ספר בכל הגילאים מתוך כוונה להחליף את ספרי הלימוד המודפסים, שבניגוד אליהם, הם זולים יותר ולא תופסים מקום בילקוט. אבל ההבדל החשוב ביותר, לדברי מנכ"לית מט"ח גילה בן הר, הוא שהם מתאימים יותר לתפישת העולם של התלמידים.








ממחזרים את העבר
בספרים האינטראקטיביים שהעלה מט"ח, שעורך היום ומחר כנס בנושא ספרי הלימוד בעולם הדיגיטלי, ניתן לערוך חיפוש, להדגיש משפטים, להציג סרטונים מהאינטרנט ולקשר לאתרים ומקורות מידע נוספים. בנוסף, המורים יכולים להוסיף קטעי קישור ודוגמאות לטקסטים, להפנות את התלמידים לעמודים מסוימים, להוסיף הערות לצד הטקסט, והתלמידים יכולים להשיב למורים והאחד לשני על גבי הספר, ואפילו להכין בו שיעורי הבית. "מיד לאחר האסון ביפאן העלנו לספרים קישורים שמסבירים מהן רעידות אדמה וכיצד הן נגרמות", אומרת בן הר.
"אנחנו נמצאים בעולם שבו אי אפשר יותר לנתק את סביבת בית הספר מהסביבה החיצונית ולהתעלם מהעולם הדיגיטלי שהתלמידים חיים בו. הפערים האלה הפכו את בתי הספר ללא רלוונטיים עבור התלמידים", אומרת בן הר. "מבחינתי, כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה כל תלמיד היה יכול לבוא ללימודים עם ילקוט דיגיטלי ובלי ספרי הלימוד הרגילים. זה יכול היה לקרות לפחות בפיילוט. אנו אחת המדינות הבודדות בעולם שיש להן פלטפורמה לספרים ברשת. אין סיבה שהתלמידים ימשיכו ללכת עם הספרים, החוברות והילקוטים לבית הספר".
המערכת של מט"ח כוללת מאות ספרים מהוצאות שונות המופיעים ברשימת הספרים לקנייה של בתי הספר בכל שנה. בתי ספר יכולים לקבל גישה לספרים הדיגיטליים של מט"ח בחינם אם הם רכשו באמצעות ההורים את הספרים המודפסים, או לרכוש רק את הגישה האינטרנטית בכ-60% מהמחיר המקורי שלהם (כ-30 שקל לספר). כיום רק כמה בתי ספר בודדים רכשו את העתקים הדיגיטליים, אך בן הר מעריכה שבשנת הלימודים הבאה המגמה תתרחב.
בן הר יודעת שהסיכוי שהחזון שלה יתממש בספטמבר הוא לא אפשרי. משרד החינוך הגדיר יעדים שונים וקצב אחר לתוכנית שלו, שכרגע לא כוללים רכישת מחשב לכל ילד - הבטחה שהמדינה לא מצליחה
לקיים מאז שנות ה-90 - ועל כך עיקר הביקורת שלה. "אנחנו בונים כיום בתי ספר שיהיו מוכנים בעוד חמש שנים שיתאימו למצב לפני 25 שנה, כשבכל העולם מסתכלים כבר על איך לבנות את בתי הספר של העתיד", היא אומרת. "קיימת תפישה אחרת של בתי ספר והייתי מצפה שישבו צוותי היגוי שיכללו מומחים, מורים ואנשי חינוך ויבחנו איך בתי הספר בישראל אמורים להיראות. רצנו מהר מדי עם התשתית הפיסית לפני שהיה שיח אמיתי בנוגע לאפשרויות שהעולם הטכנולוגי יכול היה לזמן לנו".
העלות להורים תישאר דומה
על אף העלויות הגבוהות של מחשבים ניידים, בן הר לא מצפה שהמדינה תרכוש את המחשבים לתלמידים. "ברור לי שהמדינה לא תוכל לסבסד מחשב נייד לכל תלמיד. אבל היא יכולה לסייע לספק לתלמידים מכשירי קצה. הייתי מצפה שהמדינה לפחות תגדיר מה המכשיר שהכי מתאים ללמידה, ולהשיג מהספקים מחירים הרבה יותר נמוכים כמו שעשו מדינות אחרות בעולם", מציעה בן הר.
לפי המודל שפיתחו במט"ח, המחשבים הניידים יירכשו על ידי ההורים, בהוזלה משמעותית ותנאי תשלום שתקבע המדינה עם הספקים. בנוסף, ההורים ירכשו מנוי שנתי לספרי הלימוד הדיגיטליים, אשר עלותו נאמדת בכמחצית מהמחיר של הספרים שהם רוכשים עבור ילדיהם מדי שנה. המדינה תסייע להורים ממעמד כלכלי נמוך - כפי שהיא מסייעת כיום ברכישת ספרי לימוד. לדברי בן הר, בסופו של דבר, העלות לא תהיה שונה מהעלות הכוללת של רכישת ספרי הלימוד מדי שנה.
בדקנו את דבריה של בן הר, ומצאנו שכיום ההורים מוציאים 300-1,000 שקל בשנה עבור ספרי לימוד לתלמידים בבתי הספר היסודי ובחטיבות הביניים (ראו טבלה). בכיתות התיכון הסכומים אף גבוהים יותר ונעים בין 1,000 שקל ל-2,000 שקל בשנה, בהתאם למגמות הלימוד. בשש שנות לימוד יוציאו ההורים כ-3,500 שקל עבור ספרי לימוד, לא כולל כלי כתיבה. בדומה למחיר ממוצע של מחשב נייד באחת מרשתות המחשבים.
המועצה המקומית גני תקוה רכשה לפני כשנתיים באמצעות מכרז מחשבים ניידים לתלמידי בתי הספר, במסגרת תוכנית למחשוב הכיתות בתוכנית שמשותפת להורים ולמשרד החינוך. במועצה בחרו לרכוש מחשבים של חברת דל. באותה תקופה מחירו של המחשב במכרז היה 4,800 שקל, אך המועצה מימנה מחצית מהסכום והיתרה - 2,400 שקל - מומנה על ידי ההורים ב-24 תשלומים. עד היום רכשה המועצה 1,400 מחשבים ניידים ובכל שנה היא רוכשת כ-200 נוספים.
מחירו של מחשב דומה בחנויות כיום הוא 2,800-3,800 שקל, כך שלפי המודל של גני תקוה, ההורים ייאלצו לשלם 1,400-1,900 שקל עבור המחשב, אך ייתכן שהמחירים יהיו נמוכים יותר במידה שהרשות תצא למכרז כפי שעשתה מועצת גני תקוה. עם זאת, ההורים יצטרכו לרכוש גם את הספרים הממוחשבים בהנחה של 40%-50% לספר - כך שהעלות תהיה כ-1,700-2,100 שקל לכל שנות הלימוד ביסודי, בהתאם לבדיקה שערכנו.
"אני לא טוענת שהטכנולוגיה תציל את הפדגוגיה. הפתרון למערכת לא יבוא רק מכך שיציבו מחשב בכל כיתה", מוסיפה בן הר. "אבל תלמידי ישראל נכשלים כיום במבחנים הבינלאומיים כי הם דורשים מהם מיומנויות חשיבה שבהן הם מתקשים. המבחנים הבינלאומיים של 2012 יהיו ממוחשבים. איך תלמידי ישראל יצליחו במבחנים אם הם כלל לא לומדים בסביבה עתירת טכנולוגיה?"