גלובליזציה ותקשוב החינוך

אחד הנושאים הנלמדים במסגרת הקורס תקשוב החינוך – היבטים גלובליים של התקשוב הינו גלובליזציה ותקשוב החינוך.

הגלובליזציה נוגעת במספר תחומים כמו התחום הכלכלי, פוליטי, תרבותי וחינוכי.

‫מבחינה כלכלית, הקפיטליזם כמנגנון להתפשטות מתמדת של שווקים גורם ליצירת השוק העולמי הפועל כיחידת עבודה אחת על בסיס גלובלי. לכן ככל שהשוק גדל, המחיר יורד, הביקוש עולה, השוק מתרחב. רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום ללא עלות, בזכות הקונקטיביות שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות.

מבחינה פוליטית, ‫קיימים יותר ויותר נושאים שדורשים טיפול ברמה הגלובלית ובשת"פ בינלאומי:התחממות גלובלית, איכות הסביבה, טיפול בעוני, אסונות טבע.

כל שינוי במצב פוליטי במקום כלשהו בעולם יכול להשפיע קשות על כלכלות במקום אחר על הגלובוס. תהליך המעביר חלק מתפקידיה של המדינה למישור הבינלאומי מחליש את מדינת הלאום כגוף האמון על הסדר והבטחון האישי של הפרט .

מבחינה תרבותית, ‫תהליך של "אמריקניזציה" המטשטש זהות מקומית/לאומית. מייצר תרבות בינלאומית אחידה. זאת אומרת שבכל מקום אותה מוזיקה, לבוש, אותן תוכניות טלויזיה וכד'.

הטכנולוגיה משחקת תפקיד בתהליך הגלובליזציה שהינה מאפשרת מיידיות, מולטימדיה ואינטראקטיביות רב כיוונית. כתוצאנ מכך מערכת החינוך עושה לעצמה שינוי קוריקולרי שבו היא מכשירה את הלומד לעולם הידע ולמיומנויות של המאה ה-21, למידה עצמית ומקוונת. לכן היא מציבה לעצמה אתגרים: סטנדריזציה של הידע, הקניית ערכים והכשרת בוגר שיכול לשמש כאזרח טוב למדינתו.

לכן מה שניתן לראות שאי אפשר לוותר על הגלובליזציה ולהתעלם ממנה, לכן צריך להכשיר את הלומד לעולם הידע ולפתח אצלו כישרונות ולהתאימן למיומנויות של המאה 21 כדי להשיג את המטרות והיעדים שלנו.

גוגל רוצה להיות אפל!

אחרי קריאה של הפוסט הארוך שפירסם לארי פייג' ניתן להבין שהתחרות בין החברות גדלה יותר והעולם הדיגיטלי מתרחב עוד ועוד.

בבלוג התבשר שגוגל נכנסת באופן אקטיבי לשוק הניידים: בבלוג החברה בישר לארי פייג', המנכ"ל, על רכישת מוטורולה מוביליטי, יצרנית הניידים שהתפצלה השנה ממוטורולה. מפה יוצא שזה מוסיף בו כוח ייצור, שותפות עם חברה שיש לה הבנה בתשתיות ביתיות ופתרונות וידאו, וחיזוק תיק הפטנטים של החברה. כל אחת מהנקודות האלו מצביעות על הכיוון שגוגל מחפשת להמשיך להתפתח בהן.

כל המאבק והתחרות הזו הינן מראות שהעולם מתחדש וכל החברות מתחרות אחת עם השנייה וזה מה שמעורר את החדשנות ויוצר מקומות עבודה לאחרים.

לכן חברינו היקרים, אנו נמצאים בעידן המודרני החדשני ביותר, שבכל תקופה מסויימת מתחדשים במשהו חדש יותר ומתאים לטכנולוגיה החדשה , לכן עלינו לעכוב אחרי כל חידוש ולהעשיר את הידע שלנו לגביו.

קישור למאמר.

מחקר פעולה והרווח שהוא מעניק

פרופסור מיכל צלרמאיר טוענת כי מחקר פעולה מעניק למורה רווח משמעותי נוסף: סיפור מעניין על שינוי שביצע בעבודתו ועל מסע לגילוי עצמי שחווה בעקבותיו מנקודת מבטו.

לנרטיב אוטוביוגראפי כזה יש חשיבות עצומה בבניית הזהות המקצועית של המורה. מחקר הפעולה של מורים הוא חלק ממשימה גדולה זו של בניית הזהות המקצועית שלהם. הוא מאפשר למורים בניית נרטיב אוטוביוגראפי, המאפשר את הצמיחה המקצועית שלהם. העיון והדיון מבחינה מחקרית ופדגוגית מאפשרים למורה מחד גיסא להכיר עדויות מחקריות ומאידך לפרש עדויות מהפרקטיקה .

 לכן כל מורה יכול לחולל שינוי בידיים שלו כשהוא רואה שיש קושי בהעברה של השיעור או קושי מסוג אחר. הוא צריך לבדוק ולאסוף מידע לגבי הכיתה שלו ולגבי עצמו, ולבדוק איך ניתן לשפר או לשנות כדי להגיע למטרה שאני צריך להגיע אליה, ושהמעשים של כל אחד יהיו מותאמות עם השאיפות שלו.

כך ניתן להסיק, שכדי לחולל שינוי בחינוך הכל תלוי במורה ובאופן שבו הוא מעביר את השיעור.

לכן כל אחד שרוצה להגיע לשאיפות שלו הוא צריך תמיד שיהיה בפעולה ושתמיד ינסה לאבחן איפה נמצאת הבעיה, כדי לתכנן ולפעול בצורה טובה יותר ולהגיע לשלב הבא.

קישור למאמר.

הפער הדיגיטלי בין יהודים לערבים

למרות השימוש באינטרנט בחברה הולך וגובר, עדיין נמצא פער  בנגישות לאינטרנט בין שתי החברות: היהודית והערבית.
אחרי קריאת המחקר של אסמאא גנאיים, מנהלת המרכז הטכנולוגי במכללת אל-קאסמי שבבקה אל-גרבייה -  עולה כי הפער בין שתי החברות מתבאט בנגישות לאינטרנט ובשימוש בו. בחברה היהודית התפשטות האינטרנט היא הרבה יותר מהירה מאשר בחברה הערבית בארץ. החיבור לאינטרנט בבית עלה מ-41.1% ב 2002 עד ל- 60.3% ב-2005 בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית עלה רק מ-17.7% ב-2002ל-23.3% ב-2005.ממצאים מ-2007 מראים, כי השימוש באינטרנט עלה בקרב שני המגזרים, אך הפער נשמר: 72.5% משתמשי אינטרנט בקרב המגזר היהודי, ו-52.5% משתמשים בקרב המגזר הערבי.
לפער דיגיטלי זה יש הרבה סיבות הן בהבדלים בין הקבוצות בהשכלה, הכנסה, בהבדלים במידת הדתיות ובעמדות כלפי טכנולוגיה.
כדי לצמצם פער דיגיטלי זה ולקדם את השימוש המושכל באינטרנט אצל החברה בערבית צריך קודם כל לשפר את מצב התשתיות , שילוב האינטרנט במערכת החינוך ובנוסף כמו שסיכמה אסמאא גנאיים שצריכים להיות מוקדים טכניים לתמיכה, העשרת התכנים הלוקאליים בשפה הערבית ובמיוחד האתרים הממשלתיים, שילוב עובדים ערביים בענפי ההיי-טק .

מה שניתן להסיק ממחקר זה, שכן צריך לצמצם פער דיגיטלי זה בין החברות למרות הגידול בשימוש האינטרנט בכדי לגרום למורים ומושכלים שיהיו יותר מתוקשבים ושיוכלו לשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה במגזר הערבי ויתחילו להתקיים בתי ספר מתוקשבים המשתמשים בכל הכלים הטכנולוגיים כמו לוח חכם וכיתה כתומה וכו.

מצב זה יגרום ליישור קו בין שתי החברות ויעשה איזון ביניהם, כך ניתן לגרום למערכת החינוך להתשנות לאט לאט לטובה להרגיש את ההבדל בין מה שהיה לבין העידן המודרני המשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה.

קישור למאמר

מורה ולומד מקוון

מכיוון שהמהפכה הדיגיטלית שלטה בכל מערכת החינוך, הכל מתחיל להשתנות.
מורה מקוון מאופיין ב 3 היבטים:
1:הוראה- ז"א שהמורה המקוון הוא מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה עם ניסיון ויכולת מוכחת לגרום לתלמידיו ללמוד.
2:התנהלות בטקסט דיגיטלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטלי.
3: התנהלות ההוראה באופן מקוון- החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגוץ, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי - מרחב למידה.

המורה המקוון מדורג ךלשתי דרגות: מורה מקוון 0.1 ומורה מקוון 0.2, שהוא ביטוי לתפיסה החדשה והעדכנית של המורה בעידן הטכנולוגי, בעקבות התובנה שהולכת ומעמיקה באשר לצורך המיידי וההכרחי של מערכת החינוך להתעדכן בשני היבטים מרכזיים: עדכון שיטות ההוראה ויישום ההוראה המקוונת.
בעקבות המורה המקוון, הלומד הינו גם מקוון שיש לו את היכולת ללמידה שיתופית בינאישית, אינטראקציה מקדמת, תלות הדדית חיובית, מיומנויות בין אישית של עבודה בקבוצה וניטור העבודה בקבוצה.
לפי דעתי תהליך זה צריך להתחיל קודם מהמורה ולאחר מכן יעבור לתלמיד, מכיוון שהתלמיד כבר בעידן הטנולוגי החדש ויכול לשלוט ברוב האמצעים הטנולוגיים, ובעזרת המורה המקוון היודע להשתמש בכלים טכנולוגיים ללימוד באופן המיטבי ביותר, הוא כן יכול להצליח ולעבוד עם כיתה שבה יש אינטראקציה ושיתופיות בין כל התלמידים למורה.

קישור למאמר

עת הדעת - נהדר לשמוע כמה השקעה ומאמץ עושים בשביל לשפר את ההישגים בלימודים

אחרי הכרה של סביבת עת הדעת, קראתי מאמר המדבר על "השפעה של הוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת על הישגים לימודיים של תלמידי כיתה ה' החשבון, עברית ואנגלית: ממצאים ממחקר הערכה".

שאלות המחקר התייחסו להיבטים הנוגעים להשפעת התכנית על הישגי התלמידים, עמדותיהם כלפי הלמידה והאינטראקציה בין המורה לתלמידים בשיעורי עת הדעת.

במסגרת המחקר נערכו מבחני הישגים במקצועות חשבון, אנגלית ועברית. במבחנים השתתפו כ 150- תלמידי

כיתות ה' משני בתי-ספר במרכז הארץ אשר למדו את מקצועות הליבה בסביבת "עת הדעת" החל מכיתה ד', וכן

קבוצת השוואה שכללה כ 150- תלמידים מבתי-ספר בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. ההשוואה בין

הקבוצות התמקדה במידת השיפור בהישגים במהלך שנת לימודים אחת בכל אחד מהמקצועות, מהממצאים עולה כי נמצא יתרון יחסי לתלמידי "עת הדעת" בכל אחד מהמקצועות, וכן, נמצאו הבדלים

מובהקים סטטיסטית באנגלית ובחשבון. 

עוד נמצא במחקר כי הלמידה בסביבת "עת הדעת" תורמת לעלייה בהישגים של תלמידים בעלי יכולות שונות.
מה שניתן לראות, שסביבה זו מכינה את התלמידים ל- 121 והיא מותאמת אישית המאפשרת לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל האישי שלו. לכן אנחנו בדור שלנו כאנשי הוראה צריכים להוביל בתחום זה וכן לעזור למערכת החינוך לשנות את אופני הלמידה בבתי הספר שיהיה לתלמידים חשיבה ביקורתית ויהיו יצירתיים יותר.
סרטון המראה את המהפכה העולמית שבה מובילה עת הדעת:

קישור למאמר

תפקידי אמצעי תקשורת בתהליכי הוראה-למידה

במסגרת הלימודים לתואר שני, בקורס של ד"ר אייל ליאת "הערכת טכנולוגיית ידע". בשיעור שעבר דובר על כיצד לשלב ביעילות סרטונים בהוראה.נראה שהוספת אמצעי המחשה היא אחת ההנחיות השכיחות למפתח למידה. ומתוך מחקר שנערך נמצא כי מרצים המשתמשים באמצעי המחשה הינם אפקטיבייים ב- 43% יותר בהנעה לפעולה, מאשר מרצים שאינם נעזרים באמצעי המחשה. זה מכיוון שניתן לעבד תצוגה ויזואלית 60,000 פעמים מהר יותר מטקסט.
אחרי התנסות בכל מה שנזכר הן באמצעי המחשה ובנוסף לסרטונים נמצא כי באמת ניתן להבין את החומר בצורה יעילה יותר בשילוב של המחשות המתאימות לנושא מצד אחד, ומצד שני שיהיו התאמות לאוכלוסיית היעד.
לכן שילוב של סרטון צריך להתאימו מכל הכיוונים לאוכלוסייה הלומדת וגם כן לדעת איך לשלב אותו ובאיזה זמן, כדי שנוכל להגיע לתוצאות מעניינות יותר המובילות למטרה שלנו להוביל בפדגוגיה החדשנית.
קישור למאמר כאן .