מחקר פעולה והרווח שהוא מעניק

פרופסור מיכל צלרמאיר טוענת כי מחקר פעולה מעניק למורה רווח משמעותי נוסף: סיפור מעניין על שינוי שביצע בעבודתו ועל מסע לגילוי עצמי שחווה בעקבותיו מנקודת מבטו.

לנרטיב אוטוביוגראפי כזה יש חשיבות עצומה בבניית הזהות המקצועית של המורה. מחקר הפעולה של מורים הוא חלק ממשימה גדולה זו של בניית הזהות המקצועית שלהם. הוא מאפשר למורים בניית נרטיב אוטוביוגראפי, המאפשר את הצמיחה המקצועית שלהם. העיון והדיון מבחינה מחקרית ופדגוגית מאפשרים למורה מחד גיסא להכיר עדויות מחקריות ומאידך לפרש עדויות מהפרקטיקה .

 לכן כל מורה יכול לחולל שינוי בידיים שלו כשהוא רואה שיש קושי בהעברה של השיעור או קושי מסוג אחר. הוא צריך לבדוק ולאסוף מידע לגבי הכיתה שלו ולגבי עצמו, ולבדוק איך ניתן לשפר או לשנות כדי להגיע למטרה שאני צריך להגיע אליה, ושהמעשים של כל אחד יהיו מותאמות עם השאיפות שלו.

כך ניתן להסיק, שכדי לחולל שינוי בחינוך הכל תלוי במורה ובאופן שבו הוא מעביר את השיעור.

לכן כל אחד שרוצה להגיע לשאיפות שלו הוא צריך תמיד שיהיה בפעולה ושתמיד ינסה לאבחן איפה נמצאת הבעיה, כדי לתכנן ולפעול בצורה טובה יותר ולהגיע לשלב הבא.

קישור למאמר.

הפער הדיגיטלי בין יהודים לערבים

למרות השימוש באינטרנט בחברה הולך וגובר, עדיין נמצא פער  בנגישות לאינטרנט בין שתי החברות: היהודית והערבית.
אחרי קריאת המחקר של אסמאא גנאיים, מנהלת המרכז הטכנולוגי במכללת אל-קאסמי שבבקה אל-גרבייה -  עולה כי הפער בין שתי החברות מתבאט בנגישות לאינטרנט ובשימוש בו. בחברה היהודית התפשטות האינטרנט היא הרבה יותר מהירה מאשר בחברה הערבית בארץ. החיבור לאינטרנט בבית עלה מ-41.1% ב 2002 עד ל- 60.3% ב-2005 בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית עלה רק מ-17.7% ב-2002ל-23.3% ב-2005.ממצאים מ-2007 מראים, כי השימוש באינטרנט עלה בקרב שני המגזרים, אך הפער נשמר: 72.5% משתמשי אינטרנט בקרב המגזר היהודי, ו-52.5% משתמשים בקרב המגזר הערבי.
לפער דיגיטלי זה יש הרבה סיבות הן בהבדלים בין הקבוצות בהשכלה, הכנסה, בהבדלים במידת הדתיות ובעמדות כלפי טכנולוגיה.
כדי לצמצם פער דיגיטלי זה ולקדם את השימוש המושכל באינטרנט אצל החברה בערבית צריך קודם כל לשפר את מצב התשתיות , שילוב האינטרנט במערכת החינוך ובנוסף כמו שסיכמה אסמאא גנאיים שצריכים להיות מוקדים טכניים לתמיכה, העשרת התכנים הלוקאליים בשפה הערבית ובמיוחד האתרים הממשלתיים, שילוב עובדים ערביים בענפי ההיי-טק .

מה שניתן להסיק ממחקר זה, שכן צריך לצמצם פער דיגיטלי זה בין החברות למרות הגידול בשימוש האינטרנט בכדי לגרום למורים ומושכלים שיהיו יותר מתוקשבים ושיוכלו לשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה במגזר הערבי ויתחילו להתקיים בתי ספר מתוקשבים המשתמשים בכל הכלים הטכנולוגיים כמו לוח חכם וכיתה כתומה וכו.

מצב זה יגרום ליישור קו בין שתי החברות ויעשה איזון ביניהם, כך ניתן לגרום למערכת החינוך להתשנות לאט לאט לטובה להרגיש את ההבדל בין מה שהיה לבין העידן המודרני המשלב בין פדגוגיה לטכנולוגיה.

קישור למאמר

מורה ולומד מקוון

מכיוון שהמהפכה הדיגיטלית שלטה בכל מערכת החינוך, הכל מתחיל להשתנות.
מורה מקוון מאופיין ב 3 היבטים:
1:הוראה- ז"א שהמורה המקוון הוא מורה שעושה מלאכתו נאמנה במסגרת הוראה בבית הספר. מורה עם ניסיון ויכולת מוכחת לגרום לתלמידיו ללמוד.
2:התנהלות בטקסט דיגיטלי- המורה המקוון מנגיש לתלמידיו את המידע, הוראות הלמידה, הנחיה ותמיכה גם באמצעות טקסט דיגיטלי.
3: התנהלות ההוראה באופן מקוון- החומר הלימודי לצרכי הוראה ( המחשות באמצעות מצגוץ, אתרים וחומרים מקוונים הקיימים ברשת), כמו גם החומר הלימודי שעל התלמיד להתנסות, ללמוד באמצעותו ולדווח על כך, מתנהל על ידי המורה במרחב מקוון ייעודי - מרחב למידה.

המורה המקוון מדורג ךלשתי דרגות: מורה מקוון 0.1 ומורה מקוון 0.2, שהוא ביטוי לתפיסה החדשה והעדכנית של המורה בעידן הטכנולוגי, בעקבות התובנה שהולכת ומעמיקה באשר לצורך המיידי וההכרחי של מערכת החינוך להתעדכן בשני היבטים מרכזיים: עדכון שיטות ההוראה ויישום ההוראה המקוונת.
בעקבות המורה המקוון, הלומד הינו גם מקוון שיש לו את היכולת ללמידה שיתופית בינאישית, אינטראקציה מקדמת, תלות הדדית חיובית, מיומנויות בין אישית של עבודה בקבוצה וניטור העבודה בקבוצה.
לפי דעתי תהליך זה צריך להתחיל קודם מהמורה ולאחר מכן יעבור לתלמיד, מכיוון שהתלמיד כבר בעידן הטנולוגי החדש ויכול לשלוט ברוב האמצעים הטנולוגיים, ובעזרת המורה המקוון היודע להשתמש בכלים טכנולוגיים ללימוד באופן המיטבי ביותר, הוא כן יכול להצליח ולעבוד עם כיתה שבה יש אינטראקציה ושיתופיות בין כל התלמידים למורה.

קישור למאמר

עת הדעת - נהדר לשמוע כמה השקעה ומאמץ עושים בשביל לשפר את ההישגים בלימודים

אחרי הכרה של סביבת עת הדעת, קראתי מאמר המדבר על "השפעה של הוראה ולמידה בסביבה מתוקשבת על הישגים לימודיים של תלמידי כיתה ה' החשבון, עברית ואנגלית: ממצאים ממחקר הערכה".

שאלות המחקר התייחסו להיבטים הנוגעים להשפעת התכנית על הישגי התלמידים, עמדותיהם כלפי הלמידה והאינטראקציה בין המורה לתלמידים בשיעורי עת הדעת.

במסגרת המחקר נערכו מבחני הישגים במקצועות חשבון, אנגלית ועברית. במבחנים השתתפו כ 150- תלמידי

כיתות ה' משני בתי-ספר במרכז הארץ אשר למדו את מקצועות הליבה בסביבת "עת הדעת" החל מכיתה ד', וכן

קבוצת השוואה שכללה כ 150- תלמידים מבתי-ספר בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים דומים. ההשוואה בין

הקבוצות התמקדה במידת השיפור בהישגים במהלך שנת לימודים אחת בכל אחד מהמקצועות, מהממצאים עולה כי נמצא יתרון יחסי לתלמידי "עת הדעת" בכל אחד מהמקצועות, וכן, נמצאו הבדלים

מובהקים סטטיסטית באנגלית ובחשבון. 

עוד נמצא במחקר כי הלמידה בסביבת "עת הדעת" תורמת לעלייה בהישגים של תלמידים בעלי יכולות שונות.
מה שניתן לראות, שסביבה זו מכינה את התלמידים ל- 121 והיא מותאמת אישית המאפשרת לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל האישי שלו. לכן אנחנו בדור שלנו כאנשי הוראה צריכים להוביל בתחום זה וכן לעזור למערכת החינוך לשנות את אופני הלמידה בבתי הספר שיהיה לתלמידים חשיבה ביקורתית ויהיו יצירתיים יותר.
סרטון המראה את המהפכה העולמית שבה מובילה עת הדעת:

קישור למאמר

תפקידי אמצעי תקשורת בתהליכי הוראה-למידה

במסגרת הלימודים לתואר שני, בקורס של ד"ר אייל ליאת "הערכת טכנולוגיית ידע". בשיעור שעבר דובר על כיצד לשלב ביעילות סרטונים בהוראה.נראה שהוספת אמצעי המחשה היא אחת ההנחיות השכיחות למפתח למידה. ומתוך מחקר שנערך נמצא כי מרצים המשתמשים באמצעי המחשה הינם אפקטיבייים ב- 43% יותר בהנעה לפעולה, מאשר מרצים שאינם נעזרים באמצעי המחשה. זה מכיוון שניתן לעבד תצוגה ויזואלית 60,000 פעמים מהר יותר מטקסט.
אחרי התנסות בכל מה שנזכר הן באמצעי המחשה ובנוסף לסרטונים נמצא כי באמת ניתן להבין את החומר בצורה יעילה יותר בשילוב של המחשות המתאימות לנושא מצד אחד, ומצד שני שיהיו התאמות לאוכלוסיית היעד.
לכן שילוב של סרטון צריך להתאימו מכל הכיוונים לאוכלוסייה הלומדת וגם כן לדעת איך לשלב אותו ובאיזה זמן, כדי שנוכל להגיע לתוצאות מעניינות יותר המובילות למטרה שלנו להוביל בפדגוגיה החדשנית.
קישור למאמר כאן .

המהפכה הדיגיטלית

המהפכה הדיגטאלית והשפעתה על התרבות והחינוך:

המהפכה הדיגיטלית הינה מהפכה טוטאלית ששינתה את סביבתו הקיומית של האדם ומשפיעה על סביבתו התרבותית והחברתית.מהפכה זו עשתה שינוי בקוגניציה לכן מטרת החינוך היא להעשיר כמה שיותא מיומנויות של המאה ה- 21.
במילים אחרות מיומנויות אינסטרומנטאלית הנותנות שימוש במחשב ובסביבתו, שליטה בכלי תקשוב לאגירה איתור ועיבוד של מידע, הצגה, הפצה ושיתוף במידע.לכן מהפכה זו משפיעה על הלומד, הוא נהיה אוטונומי, יש לו יכולת של הערכה ביקורתית ולמידה דיאלוגית.
מה שניתן להבין כך שפדגוגיה החדשנית הנועדה לפתח מיומנויות של המאה ה-21 היא מאוד שונה מהמסורתית הנועדה להקנות מידע סדור מובנה ומוכן מראש.
מה שאני חושבת לגבי נושא זה שהמהפכה הדיגיטלית היא כן שינתה את אופן החינוך של הלומד לטובה ונותנת ללומד כוח יותר להמשיך ללמוד בצורה אטרקטיבית ויצירתית ויכולת הבעה עצמית ושיתופיות עם האחר.

קורס מקוון

כבר בסמסטר השלישי שלנו לתואר שני, התחלנו ללמוד קורס "מחקר מתקדם בחינוך" באופן מתוקשב. קורס זה אנו לומדים אותו דרך המחשב עם הנחיות מהמרצה בשביל לדעת איך להתקדם ולהתנהל בו.
בהתחלה קצת הלכתי לאיבוד, לא ידעתי אחיך להתעסק עם האתר, אך אחרי הסברים של המרצה כן הבנתי לאן ללכת ומה לעשות.
בנוסף לכך, גם נפתחה לנו קבוצה בפייסבוק של קורס " היבטים גלובליים של התקשוב " שבה אנו מתנהלים ומתעסקים. כל מה שנדרש מאיתנו לעשות ניתן לדעת דרך הקבוצה .
מבחינתי, כל מה שעברתי עד עכשיו, זה התקדמות נהדרת שלימדה אותי המון בעולם התקשוב והחינוך למרות שאני עדיין לא במקצוע.
לכן, אפשר להגיד שכבר התחלנו להתקדם באופן מעשי עם הטכנולוגיה ותקשוב בחינוך, כך שניתן ליישם את כל מה שאנו לומדים בבית הספר עם התלמידים והסביבה.